שימוש נבון באמצעי תשלום

שימוש נבון באמצעי תשלום

חוק שירותי תשלום

מבוא

בשנת 2020 נכנס לתוקפו חוק שירותי תשלום, התשע"ט.2019- החוק החדש בא לתת מענה לשימוש הגובר באמצעי תשלום דיגיטליים, כמו אפליקציות תשלומים, לצד אמצעי התשלום המוכרים) מזומן, שיקים וכרטיסי אשראי). לאמצעי התשלום המתקדמים יתרונות רבים, ובהם הגברת התחרות עקב כניסה של מפעילים חדשים שיספקו שירותי תשלום, הפחתת עלות השירותים ושיפור הנוחות והזמינות ללקוחות. עם זאת, לשימוש באמצעים הטכנולוגיים החדשים יש גם חסרונות: פצחנים (האקרים) מנסים, ולפעמים גם מצליחים, לדלות פרטים מלקוחות המשתמשים באמצעים אלה ולהשתמש בהם לביצוע הונאות.

בנסיבות אלה, חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו1968- לא ענה על צורכי המסחר המתפתחים, ולכן חוקק חוק שירותי תשלום, שאמור לתת מענה טוב יותר להיבטים השונים של השימוש באמצעי התשלום המתקדמים. כך למשל, בהתאם לחוק שירותי תשלום, אמצעי תשלום אינו רק אמצעי פיזי) כמו כרטיס אשראי), וגם רצף פעולות שעל המשלם לבצע לצורך מתן הוראת תשלום מוגדר כאמצעי תשלום. חוק שירותי תשלום הוא חוק מורכב המכיל פרטים רבים, ולהלן נציג רק תמצית חלקית של הוראותיו העיקריות. נדגיש כי יש לבדוק את התנאים וההוראות המלאים בחוק בכל מקרה לגופו.

חוזה למתן שירותי תשלום

חוזה למתן שירותי תשלום נעשה בין נותן שירותי תשלום לבין לקוח. החוק קובע כי חוזה למתן שירותי תשלום ייערך בכתב ובשפה ברורה ומובנת. החוזה יכול להתייחס לפעולת תשלום בודדת או לכמה פעולות תשלום, והסכמת הלקוח לקבלת השירות חייבת להיות מפורשת. בחוזה צריך להיות תיאור פשוט

 

ותמציתי של התנאים המהותיים בו, שיוצגו באופן מרוכז וברור. לפני שהלקוח חותם על החוזה, על נותן השירות לתת לו הזדמנות לעיין בחוזה. לאחר שהלקוח חתם על החוזה, על נותן השירות למסור לו עותק מהחוזה.

כאשר נותן השירות נותן ללקוח שירותים נוספים שאינם חלק משירותי התשלום, שירותים אלה צריכים להופיע בנפרד בחוזה. אם נקבע בחוזה כי בתום תקופת החוזה ניתן לחדשו בלא חתימת חוזה חדש, התנאים של החוזה הקודם יחולו גם על תקופת הארכת החוזה. נותן שירותי שלום חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי בהסכם, כפי שפורט בחוק, ואסור לו להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי בעסקה.

סיום חוזה למתן שירותי תשלום

לקוח רשאי לסיים חוזה למתן שירותי תשלום בכל עת בהודעה לנותן שירותי התשלום. לגבי סיום חוזה למתן שירות של ניהול חשבון תשלום, מועד הסיום יהיה חמישה ימי עסקים מהמועד שבו השלים הלקוח את הפעולות הדרושות לסגירת החשבון כפי שנקבע בחוזה. נותן שירותי תשלום רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום בכל עת בהודעה בכתב ללקוח, ומועד הסיום יהיה בתום 45 ימים מיום מסירת ההודעה.

ביצוע פעולות תשלום

נותן שירותי תשלום יבצע פעולת תשלום רק לאחר קבלת הוראת תשלום. אם המשלם נותן הוראת תשלום שמועד הביצוע שלה בעתיד, נותן השירות לא יחייב את המשלם לפני ביצוע התשלום העתידי.

על נותן שירותי התשלום למסור למשלם מידע על המועד שבו יעביר את הכספים, לרבות המועד שבו להערכתו הכסף יגיע למוטב (מקבל התשלום). נותן שירותי התשלום לא ינכה מהכספים המועברים עמלה או כל חיוב אחר. נותן שירותי התשלום והמוטב רשאים להסכים ביניהם אחרת.

נותן השירות יהיה רשאי לסרב לבצע פעולת תשלום מטעמים סבירים. אם נותן שירות מסרב לבצע פעולת תשלום עליו להודיע על כך ללקוח. בהודעה עליו לפרט את הטעמים לסירוב ואת הפעולות שהלקוח יכול לנקוט כדי שנותן השירות יבצע את פעולת התשלום המבוקשת. המשלם רשאי לבטל הוראת תשלום שנתן כל עוד יש באפשרות נותן שירותי התשלום להפסיק את ביצוע הוראת התשלום.

 

פעולת תשלום מובטחת

"פעולת תשלום מובטחת" היא פעולת תשלום שלגביה נותן שירותי התשלום מתחייב להעביר את הכספים למוטב בלי קשר לקבלת הכספים מאת המשלם. לדוגמה, תשלום בכרטיס אשראי הוא פעולת תשלום מובטחת: הלקוח משלם באמצעות כרטיס אשראי למוטב, ונותן שירותי התשלום (במקרה זה חברת האשראי) מתחייב למשלם ולמוטב לפרוע את התשלום. החוק החדש מאפשר להפסיק ביצוע של "פעולת תשלום מובטחת" במקרה שהנכס לא סופק במועד שעליו הוסכם, או במקרה שהמוטב (הספק) הפסיק דרך קבע לספק נכסים או שירותים מסוג הנכס או השירות שנרכש בעסקה. אם יתברר כי הודעת המשלם על התקיימות אחד התנאים להפסקת התשלום איננה נכונה, לנותן שירותי התשלום שמורה הזכות לחזור ולחייב את המשלם. ואולם, במקרה זה נותן שירותי התשלום חייב למסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לחיוב, לפחות 15 ימים לפני החיוב בפועל. כמו כן, קיימת הוראה חשובה בחוק הקשורה למצב שבו המוטב נכנס להליכי פשיטת רגל או פירוק (במקרה של חברה). במקרה כזה נותן שירותי התשלום יפסיק להעביר את הכספים שאמורים להיות משולמים למוטב בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.

הקפאת השימוש באמצעי התשלום

המשלם רשאי לבקש בכל עת מנותן שירותי התשלום שהנפיק למשלם את אמצעי התשלום (לדוגמה: כרטיס אשראי) להקפיא את השימוש באמצעי התשלום לתקופה שלא תעלה על 14 ימים. נותן שירותי התשלום יקפיא את השירות באופן מיידי לתקופה שביקש המשלם. נותן שירותי התשלום רשאי להאריך את התקופה לפי בקשת המשלם. נותן שירותי התשלום רשאי להקפיא את השימוש באמצעי התשלום בתנאים שנקבעו בחוק גם מבלי להודיע מראש למשלם, אם מסירת ההודעה עלולה לסכל את המטרה שלשמה נדרשה ההקפאה. לדוגמה, נותן שירותי התשלום רשאי להקפיא את השימוש באמצעי התשלום אם התשלומים למוטב אסורים על פי דין, או אם קיים חשש שהמשלם מבצע הונאה. על הקפאת אמצעי תשלום תישלח הודעה בכתב.

שימוש לרעה באמצעי תשלום

שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו בידי מי שלא זכאי לכך לפי חוזה שירותי התשלום נחשב שימוש לרעה. החוק קובע שהמשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה, אם המשלם הודיע לנותן שירותי החיוב על שימוש לרעה, או על גניבה או אובדן של רכיב חיוני באמצעי התשלום, כגון סיסמת התחברות לחשבון.


אם לא נמסרה הודעה, ונעשה שימוש לרעה באמצעי התשלום, האחריות המקסימלית של המשלם תהיה לפי הסכום הנמוך מבין אלה:

  1. סכום קבוע של 75 בתוספת של 30 לכל יום, החל מהמועד שבו נודע למשלם על הגניבה או האובדן של הרכיב החיוני של אמצעי התשלום, או על השימוש לרעה שנעשה באמצעי התשלום, ועד למועד מסירת ההודעה (אם מסר המשלם את ההודעה בתוך 30 ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה באמצעי התשלום לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 ₪).
  2. סכום פעולות התשלום שבוצעו בפועל תוך כדי שימוש לרעה.

למרות האמור, כל עוד לא נמסרה הודעה כאמור, האחריות של המשלם לא תהיה מוגבלת אם המשלם העמיד את הרכיב החיוני באמצעי התשלום לרשותו של אדם אחר, בין שהשימוש נעשה בידיעת המשלם ובין שנעשה שלא בידיעתו.

אבל, אם:

  1. אמצעי התשלום או הרכיב החיוני באמצעי התשלום הועמד לרשותו של אדם אחר בנסיבות סבירות למטרת שמירה, או שאמצעי התשלום הועמד לרשותו של מוטב לשם מתן הוראת תשלום למוטב.
  2. השימוש לרעה נעשה לאחר שאמצעי התשלום או הרכיב החיוני לתשלום שנמסר לצד ג נגנב מאותו אדם או אבד לו.

האחריות של המשלם תשאר מוגבלת כאמור לעיל.

בכל מקרה לא תהיה כל אחריות למשלם אם נותן שירותי התשלום לא אפשר למשלם למסור הודעה או לבטל את אמצעי התשלום בכל עת, באופן סביר. במקרה שהמשלם פעל בכוונת מרמה בקשר עם השימוש לרעה באמצעות התשלום, לא תחול הגבלת האחריות) במלואה, או עד לשיעור מקסימלי כאמור לעיל) והמשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה.

אם המשלם נתן הוראת תשלום באמצעות המוטב (מקבל התשלום, לדוגמה: הרשאה לחיוב חשבון) וסכום החיוב הוגדל שלא לפי הוראת המשלם, נותן שירותי התשלום יחזיר למשלם את ההפרש שבין הסכום שהמשלם חויב בו בפועל ובין הסכום שעליו הודיע המשלם כי התחייב לשלם. "פעולת תשלום במסמך חסר" היא פעולת תשלום שאין מסמך חתום בידי המשלם המעיד עליה, והכולל את זיהוי המוטב, זיהוי של המשלם או של אמצעי התשלום, סכום העסקה ויום ביצועה (למשל רכישה באמצעות מסירת פרטי כרטיס אשראי בטלפון). אם המשלם הודיע לנותן שירותי התשלום תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת החיוב כי הוא לא ביצע את פעולת התשלום במסמך חסר, או כי הסכום לחיוב הוגדל בלא הרשאה, ישיב נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב.

 

המשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב החשבון שלו בכל עת בהודעה לנותן שירותי התשלום. המשלם גם רשאי לבטל חיוב מסוים מכוח הרשאה שנתן לנותן שירותי התשלום ובלבד שההודעה לנותן שירותי התשלום תעשה לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב. אם נותן שירותי התשלום חרג מההרשאה שהמשלם נתן, נותן שירותי התשלום ישיב את ההפרש. נותן שירותי תשלום רשאי לבטל הוראת תשלום או שלא לבצע הוראת תשלום לפי דרישת המוטב (מקבל התשלום) מטעמים סבירים, אולם חובה על נותן שירותי התשלום להודיע למשלם על אי-ביצוע התשלום באופן מיידי ולפרט את סיבת אי-התשלום.

הוראות מיוחדות לאמצעי תשלום מיוחדים (ערך צבור, כרטיס תשלום) בתקנות נקבעו הוראות מיוחדות ופטור מחלק מהוראות חוק שירותי תשלום לאמצעי תשלום מהסוגים האלה:

  1. אמצעי תשלום מסוג "ערך צבור" שהסכום המרבי שניתן לטעון בהם הוא 1500 ,₪ ואשר אינם ניתנים לטעינה חוזרת ואינם מיועדים לשימוש משלם מסוים, והחיוב בהם הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ללא אפשרות לתשלומים.
  2. אמצעי תשלום מסוג כרטיס תשלום שמתקיימים בו התנאים האלה: (1) מיועד לשימוש משלם שאינו מסוים; (2) נמסר למשלם מסוים באמצעות גוף ממשלתי או תאגיד ללא כוונת רווח במסגרת סיוע כלכלי; (3) ניתן לטעינה חוזרת, כך שהסכום המרבי שניתן לצבור בו בכל זמן הוא 1500 שקלים חדשים; (4) החיוב בו הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ללא אפשרות לתשלומים; (5) ניתן לתת באמצעותו הוראת תשלום בהצגתו באופן פיזי בלבד; (6) הוא מאפשר רכישת נכס או שירות ממספר מצומצם של ספקים. לגבי אמצעי תשלום אלה יש לבדוק את ההוראות המיוחדות כפי שנקבע בחוק.

שיקים

אף שעוסקים אינם חייבים לקבל שיקים, שיק הוא עדיין אמצעי תשלום נפוץ. עם זאת, על הצרכן להקפיד על כמה כללים בעת תשלום בשיקים. טעות רווחת היא כי די בסימון "קרוס" (שני קווים אלכסוניים) על שיק כדי לספק הגנה לצרכנים מהסבת השיק (מסירתו לאחר). ואולם, סימון קרוס משמעו אך ורק כי שיק זה יש להפקיד בבנק ואי-אפשר למשוך את הסכום הנקוב בו ולקבל תמורתו במזומן. כדי להתגונן מפני הסבת שיקים יש לדאוג להזמין שיקים שבהם הודפסו המילים "למוטב בלבד" ונמחק חלק מהמילה "לפקודת" כך שיופיע בשיק "שלמו ל." כמו כן, לאחר מילוי שם המוטב והסכום יש להוסיף "בלבד."

לא מומלץ לבטל שיקים בלי לקבל ייעוץ משפטי קודם לכן. לצרכן יש זכות לבטל שיקים רק במקרים נדירים, לכן חשוב לקבל הדרכה וייעוץ לפני כל צעד שאתם עושים.

 

 

המידע המובא במדריך זה הוא מידע כללי בלבד, הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא ייעוץ מתאים.

המידע במדריך מעודכן בהתאם להוראות החוק והתקנות עד לחודש יוני 2023.

הנוסח המחייב הוא נוסח החוק והתקנות.