"מה שאנחנו יכולים ללמוד מארגון העבודה הבינלאומי, וממה שקורה היום בארצות הברית, זה שחברה שמשתפת בתהליך קבלת ההחלטות את העובדים היא חברה בריאה יותר", כך סיכם פיטר לרנר, מנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, את ההרצאה שפתחה את היום השני בכנס אילת לנושאי עבודה.
לרנר שסקר את המגמות המרכזיות בעולם העבודה בזירה הבינלאומית, סיפר על תהליך ההתעוררות של הממשל האמריקאי ועל התחזקות העבודה המאורגנת דווקא בעת המשבר העולמי: "אנחנו רואים שמעבר להתאגדויות במקומות עבודה גדולים כמו אמזון וסטארבקס, בארה"ב חלחלה ההבנה כי מעמד הביניים שנשען על ציבור העובדות והעובדים – הוא עמוד השדרה של החברה האמריקאית. הנשיא ביידן הקים כוח משימה מיוחד שכל מטרתו העצמת עובדים והתאגדותם. בשבוע שעבר הם פרסמו דוח מפורט שכלל 70 המלצות שנועדו, בין היתר, להגביר את המודעות לזכויות עובדים, להסיר חסמים להתאגדויות חדשות ולעודד העסקה הוגנת".
לרנר הוסיף כי "המגמות בעולם מצביעות על כך ששיתוף העובדים בהליכי קבלת ההחלטות משפיע לטובה על כל הצדדים. זה בריא יותר למדינה שנהנית מפירות הצמיחה ומשיפור רמת השירות לאזרחים; זה בריא יותר למעסיקים שרואים פריון גבוה ומקבלים הון אנושי שמחויב יותר למטרות החברה; וזה כמובן בריא יותר לעובדות ולעובדים שנהנים משכר הוגן ומהגנות חברתיות".
פיטר לרנר
"הפחתת שעות העבודה והגדלת זמן המנוחה והפנאי של עובדים בישראל, יתרמו לשיפור פריון העבודה במשק", כך הסבירה מיכל שטיין, עמיתת מחקר בפורום ארלוזורוב בכנס העבודה באילת.
בהרצאה שהוקדשה להשפעות העלאת שכר המינימום וקיצור שעות העבודה על שיפור הפריון, שטיין סקרה דוגמאות מהעולם שמראות כיצד קיצור שעות העבודה השפיע לטובה גם ברמה העסקית וגם על רווחתם של העובדים.
"חברת מיקרוסופט ביפן, לדוגמה, העבירה ב-2019 את עסקיה לארבעה ימי עבודה בלבד. הם עשו זאת תוך הטמעת אסטרטגיה חדשה שהמליצה לעובדים לקצר פגישות ולצמצם את הזמן שמוקדש למענה למיילים. התוצאה הייתה שהפעילות של החברה צמחה ב-40% והוצאות החברה צומצמו".
"גם באיסלנד התנהל אחד הניסויים הגדולים והממושכים בעולם לקיצור שבוע העבודה. התוצאה הייתה שהפריון ואיכות השירותים נותרו זהים או השתפרו, ורווחת העובדים גדלה באופן משמעותי".
שטיין התייחסה בהרצאתה גם להעלאת שכר המינימום כצעד מקדם פריון וכדרך חשובה להגברת יעילות העובדים. "זה מעודד את העובדים להישאר במקום העבודה ולצבור ניסיון. ובמקביל, זה מעודד את המעסיקים לארגן את העבודה באופן יעיל יותר, תוך פתיחת הזדמנויות להכשרה מקצועית לעובדים".
מיכל שטיין
"אני חסיד של הסכמים ענפיים כי הם מדברים לאוכלוסיות גדולות שלא תמיד מאוגדות, ושלא תמיד נמצאות על סדר היום של מקבלי ההחלטות", כך אמר יו"ר איגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה אליעזר בלו בפאנל שעסק בהסכמים ענפיים בכנס אילת ה-25 לעבודה.
לדבריו, ההסכם הענפי עושה סדר לאותם עובדים המגיעים מאוכלוסיות מוחלשות. "בהסכמים שנחתמו בשנות השבעים יש לעשות התאמות, ולצורך חידוש כזה צריך פרטנר. לצערנו, כיום אין לנו פרטנר אצל התעשיינים", הוסיף.
"יש לנו כמה הסכמים ענפיים באיגוד, כשהאחרון שבהם, ושאני גאה בו מאוד, נולד לפני חודשיים: יחד עם לשכות המסחר וחברות ההסעדה המוסדיות ניהלנו מו"מ בתחום ההסעדה, שמעסיק אלפי עובדים. הצלחנו לעשות סדר בענף והגענו להסכם ענפי. בזכותו, עובד יכול להיות בטוח שיש לו התקדמות בשכר לאורך השנים מה שיאפשר לו ביטחון כלכלי רחב יותר. כולי תקווה שצו ההרחבה יוחל על ענף ההסעדה הזקוק לידיים עובדות. ברגע שיעלה השכר תהיה גם תחרות בענף וגם ביטחון כלכלי בו.
בלו סיים בהכרזה: "כמו שקרה בענף ההסעדה, זה המקום לקרוא גם לתעשיינים: שבו איתנו על חידוש ההסכמים הענפיים הישנים".
בפאנל שהנחה עו"ד אלעד מורג ממשרד עורכי הדין אלעד מורג, השתתף גם ד"ר אסף בונדי, מאונ' חיפה ופורום ארלוזורוב, אשר פירט על תחום ההסכמים הענפיים ויתרונותיהם.
"ההסכם הענפי מכנס הרבה מקומות עבודה והרבה מאוד עובדים תחת הסכם אחד, ובכך מצמצם את פערי ההכנסות ביניהם. הוא גם מצמצם את התחרות בין המעסיקים על שכר העובדים.
"ההסכם הענפי מייצר שותפות אינטרסים בין העובדים למעסיקים, בשונה מהמצב בהסכמים מפעליים, והוא מסדיר לא רק שכר, אלא גם תנאים סוציאליים. ולא פחות חשוב מכך, הוא מייצר פלטפורמה לגישור בסכסוכי עבודה על חלקים עצומים בשוק העבודה. הסכמים ענפיים נחשבים לדרך המלך בהסדרת יחסי העבודה במרבית מדינות אירופה, מדינות שבהן הסכמים מפעליים כמעט לא קיימים. ההסכמים הללו היו דרך המלך גם בישראל בשנות השבעים".
לדבריו, עם הזמן, בחלק משוק העבודה ההסכמים הללו נשחקו, אבל לטענתו הם עדיין מנגנון חשוב למאות אלפי עובדות ועובדים. "למרות שההסכם הענפי אולי 'מחמיץ' את העובד הבודד, זהו מנגנון חשוב שצריך לשפר ולשכלל כל הזמן", סיכם.
בעניין זה דיברה גם מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל עו"ד ורוניקה רוזנברג: "אני מייחסת חשיבות עליונה לשיפור תנאי העסקתם של עובדי הניקיון הנמנים על העובדים החלשים ביותר במשק. העלאת שכרם היא סוגייה חיונית לעובדים לענף כולו. לענף הניקיון חסרים 42,000 עובדים ובלי עלייה משמעותית בשכרם המשבר עשוי להחמיר ולהוביל לפגיעה קשה בענפי משק אחרים. מטרת ההסכם שנחתם עם ההסתדרות היא שיפור ניכר בתנאי העסקתם של עובדי הניקיון והפיכת הענף לאטרקטיבי עבור העובדים. במציאות בה המחירים מזנקים והשכר תקוע, נגזר גזר דין עוני על העובדים החלשים. לעובדי ניקיון אין יכולת מיקוח, הדרך היחידה לשפר את תנאיהם זה רק באמצעות הסכם ענפי".
"צריך להבין איך המעבר לאלגוריתמים של העסקה ישנה את עולם העבודה", כך אמר יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אורי מתוקי, בפאנל שעסק בנושא כלכלת הפלטפורמה בכנס אילת לעבודה.
עו"ד ענת גוטמן מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הוסיפה ואמרה כי לטעמה אנחנו באמצעה של מהפכה תעשייתית שנייה. "התפתחות הטכנולוגיה של הבינה המלאכותית גורמת לשינויים בשוק העבודה. הבינה המלאכותית יכולה למשל להחליף תחומים שונים כמו הבנקאות והביטוח. מכאן, בתוך כמה שנים מקצועות שלמים עשויים לעבור מהעולם".
לדבריה, הדבר הכי בולט בהתפתחות הבינה המלאכותית זה כניסתה גם לחברות רגילות שמעסיקות עובדים, מחליפות את הדרג הניהולי ומשנות את האופן שבו מתנהלים יחסי העבודה. "יש אפליקציות שהופכות למעסיקות בפועל. יש לנו יצירה של מעמד של עובדים לא עובדים. צריך לשנות את נקודת המבט לאפליקציה שמחליפה את המנהל, למשל איך עושים הסכם עבור העובדים, ואיך מתייחסים ליחסי עובדי מעביד", סיכמה.
מתוקי סיכם את הפאנל וציין כי: "השליח הוא בעצם "הרובוט" שמעמיס שקיות, עושה עבודה קשה, ומנסה להתפרנס בדוחק כשהאלגוריתם הוא הגורם החושב והמנהל. לכן אני חושב שהסוגיה לא נגמרת רק בעובדים משוללי זכויות אלא צורה שלמה של העסקה חדשה שמחייבת הסדרה".
הממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה עו"ד רבקה ורבנר הוסיפה: "כלכלת הפלטפורמה היא עתיד עולם העבודה. אנחנו רוצים להוביל ולאמץ את היתרונות שבכלכלה כזאת אבל גם לדאוג לאוכלוסיות שיכולות להינזק מהמצב החדשים".
פאנל כלכלת הפלטפורמה
עו"ד ענת גוטמן
אורי מתוקי
"רק שוק עבודה שיפסיק להתייחס לעובדים כאל סחורה או כאל פיונים על הלוח, ידע לתכנן את העתיד", כך הסביר עמיחי סטינגר, מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים, את התופעה שעובדים רבים בוחרים לעזוב את מקומות העבודה, בייחוד בעקבות המשבר שטלטל את העולם בשנתיים האחרונות.
"כשהעבודה שלך, גם אם מדובר בעבודה טובה, לא מבטיחה לך את כל צרכי הקיום – עולה השאלה למה להמשיך לעבוד? אנשים מסרבים להיות בתחתית הפירמידה כשפערי השכר כל כך גדולים. זה אתגר שאיתו מתמודדים בכל העולם וגם בישראל".
"חייבים לצמצם פערים", מדגיש סטינגר: "לא יכול להיות שאחות שמצילה חיים או עובדת סוציאלית, ירוויחו בתחתית סולם השכר ולעיתים 20% מבני המחזור שלמדו פקולטה לידם. פתרון המצוקה חייב להיות מערכתי ולהישען על חשיבה מחוץ לקופסה. אי אפשר להמשיך ולבנות על כך שכוחות השוק יסדרו את הכול כי מדובר בכשל שוק שמעמיק וחוזר על עצמו. העובדים והמעסיקים חייבים להיות שותפים להגברת הפריון. שכר מכבד, הכשרות מקצועיות וטיפוח ההון האנושי, יעודדו את העובדים להתפתח במקום העבודה שלהם ולהיות שותפי עניין להצלחתו".
עמיחי סטינגר"שר האוצר אמר שבלי רווחים אין רווחה. הרווחים שלנו, העצמאים, זה הרווחים שלו, ובאמצעותם מחזקים את הכלכלה. לצערי הוא עדיין לא מבין את זה. באתי לשרי הממשלה אתמול ואמרתי להם: מתחתם את החבל יותר מדי. הוא קרוב להיקרע מבחינתנו", כך אמר ראש פורום העצמאים מבית ההסתדרות רמי בז'ה.
הוא סיפר על התקופה הקשה בתחילת ימי הקורונה, אז התקשה להביט לילדיו בעיניים בגלל שאיבד את מקור הפרנסה שלו. "הבן שלי אמר לי שלעולם לא יהיה עצמאי. אבל זה לא צריך להיות כך. המדינה צריכה לעודד יזמות ולעודד בעלי עסקים כי בסופו של דבר הם אלה שמפרנסים את קופת המדינה, והכסף הזה עוזר לחלשים.
לקריאת הידיעה המלאה, לחצו כאן
פאנל העצמאים - כנס אילת לעבודה
"הכשרה מקצועית תורמת לשיפור הפריון ולרווחת העובד. אנחנו בהסתדרות פועלים כדי לעודד הכשרות מקצועיות, ודרך מרכזית לעשות זאת היא לעגן תמריצים להכשרות בהסכמים קיבוציים", כך אומרת עו"ד הילה שינוק, מנהלת מחלקת מאקרו ומדיניות בהסתדרות, במסגרת פאנל שהוקדש לנושא ההכשרות בכנס אילת לעבודה.
שינוק הסבירה שישנם מגוון מנגנונים שניתן להטמיע בהסכם קיבוצי לטובת הנושא: "ניתן למשל, ליצור רשימת מוסכמת של הכשרות מקצועיות שיועילו למעסיק ויעניקו זכויות עודפות לעובד, דוגמת קיצור ותק למעבר בין דרגות שכר, או הגדרת דרגות שכר על בסיס רמות הכשרה".
"עוד דוגמה היא קרן הכשרה ענפית – קרן שהמעסיקים מפרישים אליה משאבים לטובת הכשרות העובדים, חדשים וקיימים, שתורמות לשדרוג כישורי העובדים, ובהתאמה תפוקות העבודה שלהם. אם מדברים על ענף הבניין, קרן ההכשרה הענפית מקיימת הכשרות מקצועיות והכשרות בטיחות, המגבירות את הבטיחות בענף מחד, ומייצרות פריון גבוה יותר מאידך".
שינוק ציינה עוד כי ההסתדרות פועלת בשיתוף עם מנהלת המעסיקים לשיפור ההון האנושי. "הזווית של העובדים בכל מה שקשור לתכנון הכשרות הוא קריטי. המנגנון צריך להיות מותאם לא רק למעסיקים, אלא גם לצרכים של העובד. למשל, להבטיח לעובד דמי קיום מינימליים בתקופת ההכשרה, השמה בקצה, הנגשה שפתית וגיאוגרפית ועוד".
עו"ד הילה שינוק בפאנל הכשרות מקצועיות
היועץ המשפטי להסתדרות עו"ד יחיאל שמיר
"הקורונה יצרה נסיבות חריגות. היה מובן שאנחנו לא יכולים לקפוא על השמרים בסוגיות כבדות משקל כאלה, וחששנו לפרוץ את ההוראות שהן נר לרגלינו. אבל מתחילת המשבר, אמר לנו יו"ר ההסתדרות שמבחינתו ההסתדרות לא תשב ותחריש, ושאנחנו נצטרך למצוא את האיזון מול המעסיקים".
את הדברים אמרה סגנית ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי, עו"ד תהילה בנישו, בפאנל "בין תו ירוק לסגול" שעסק במגבלות במקומות העבודה.
"כל יום התמודדנו עם דילמות קשות, אך עשינו את הדבר הכי מאוזן שיכולנו. חוק הבידוד, חל"תים, עסקת החבילה - בכל הצמתים האלה מצאנו את עצמו במשולש הזה מול המעסיקים והמדינה, שעות על גבי שעות בוויכוחים. אחרי שרבנו והתווכחנו השגנו את התוצאה הכי מאוזנת. אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים למען העובדים", סיכמה.
עו"ד תהילה בנישו מדברת בכנס אילת
"כולם מסכימים שלעבודה מרחוק עשויים להיות יתרונות מרחיקי לכת ברמה החברתית והמשקית, אך קיימות גישות שונות לגבי שאלות מהותיות שחייבות להיפתר באמצעות הסדרה", הסביר יו"ר הסתדרות המעו"ף, עו"ד גיל בר-טל, בפתיחת הפאנל שהנחה בכנס העבודה באילת.
"מהי עבודה מרחוק? האם היא עבודה מהבית או מבית קפה? האם זו זכות של העובד כמו בארצות מפותחות אחרות או פרוגרטיבה של המעסיק? ומה לגבי הפרטיות? עבודה מרחוק היא מושג ששמענו עליו טרום קורונה והוא היה נחלת ענפים ייחודיים בלבד. עם פרוץ המשבר זה הפך למושג הכי פופולארי – מחויב המציאות. והראייה לכך שמדובר בצו השעה היא העניין שמביעים בנושא משרד האוצר ומשרד הכלכלה".
מוריה ברוט, מנהלת תחום בכיר הסדרת שוק עבודה בזרוע העבודה, הדגישה את הפוטנציאל האדיר של עבודה מרחוק בישראל: "ערכנו מחקר שבדק את הפוטנציאל של עבודה מרחוק בישראל, בעזרת נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס, ותוך ניתוח משלחי היד בארץ. ראינו כי הפוטנציאל עומד על 47%, נתון גבוה בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן רק 38% מהעובדים יכולים לעבוד מרחוק. בהיבט הזה – ישראל שנייה רק ללוקסמבורג. אפשר לדבר על הפוטנציאל האדיר בהקשרים של פריון העבודה, של הגדלת היקפי תעסוקה, ושל איזון בית עבודה, אבל זה מתחיל בדברים הרבה יותר בסיסיים. גם אם נלך על הנחות מקלות לפיהן - אנחנו מבלים כשעה וחצי ביום בדרך לעבודה – אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מבזבזים כ-330 שעות, שהן כחודשיים של עבודה. בתחילת המגפה פרסמנו גילוי דעת כי הבנו שבהיעדר הסדרה, עלינו לתת לעובדים ולמעסיקים הנחיות כיצד לנהוג בכל מיני מצבים כמו למשל בשעות עבודה לא רציפות. גם בגלל הפוטנציאל העצום וגם בגלל האתגרים שניצבים בפנינו, עלינו לקדם הסדרה שתלמד איך לנהל שגרות עבודה, איך לשמר חיברות לארגון, ואיך אפשר לעבוד מרחוק באופן שמקדם את הפריון".
להמשך קריאת הסיקור של האייטם, לחצו כאן
פאנל "יישום עבודה מרחוק", כנס אילת
"מדברים הרבה על המודל המשולש (נציגי עובדים-ארגוני מעסיקים-משרדי ממשלה) אבל בפועל בישראל זה לא קיים. ישנם שיתופי פעולה אד-הוק, וראינו את זה עכשיו בעסקת החבילה, אבל המשמעות של המודל המשולש במובן העמוק לא קיים פה כי הוא לא מופנם דיו מבחינת הממשלה". כך אמר נשיא התאחדות המלונות אבי ניסנקורן, בעברו יו"ר ההסתדרות ושר המשפטים.
לדבריו, בפועל, הולכים למודל משולש כשיש אירוע שצריך לפתור אותו וכשיש איזה צד שצריך להיעזר בצד אחר (ולרוב זה הממשלה). "אבל כנוהג, כתפיסת חיים, זה לא קיים בישראל. זה חבל, משום בסופו של דבר המנגנון המשולש בא למקסם את הכלכלה ואת הרווחה, תוך שהוא משקף מורכבות שקיימת", אמר.
ניסנקורן המחיש באמצעות הדיון שמתקיים על פיצוי לעצמאים ואמר כי שיח שכזה אמור להתקיים בשולחן עגול עם נציגים רשמיים של כל הצדדים. "זה לא אומר שהממשלה חייבת להסכים, אבל לפחות עושים ניסיון אמיתי. כאמור, מה שיש בישראל זה פתרונות במקרי מצוקה ובריתות. לא משהו מופנם".
בהמשך דבריו פירט את התועלות של המודל המשולש. "המהלך המשולב נועד להוביל לפריון גבוה יותר ולכלכלה יותר טובה. זה גם כלי לצמצום אי השוויון, שכן כל אחד נאלץ להתחשב באחר".
לסיום דבריו העביר ביקורת גם על הממשלה הנוכחית ואמר: "אם ראש הממשלה לא פוגש במשך חודשים את ארגוני המעסיקים ואת ארגוני העובדים – יש פה חוסר הפנמה וחוסר התחשבות בכל הצדדים. ארגוני המעסיקים והעובדים צריכים לדרוש להיפגש עם נציגי הממשלה הרשמיים כי זה הדבר הנכון לכלכלה ולחברה הישראלית – מדינה פחות שסועה ועם פחות פערים חברתיים".
אבי ניסנקורן בכנס אילת
