"כולם מסכימים שלעבודה מרחוק עשויים להיות יתרונות מרחיקי לכת ברמה החברתית והמשקית, אך קיימות גישות שונות לגבי שאלות מהותיות שחייבות להיפתר באמצעות הסדרה", הסביר יו"ר הסתדרות המעו"ף, עו"ד גיל בר-טל, בפתיחת הפאנל שהנחה בכנס העבודה באילת.
"מהי עבודה מרחוק? האם היא עבודה מהבית או מבית קפה? האם זו זכות של העובד כמו בארצות מפותחות אחרות או פרוגרטיבה של המעסיק? ומה לגבי הפרטיות? עבודה מרחוק היא מושג ששמענו עליו טרום קורונה והוא היה נחלת ענפים ייחודיים בלבד. עם פרוץ המשבר זה הפך למושג הכי פופולארי – מחויב המציאות. והראייה לכך שמדובר בצו השעה היא העניין שמביעים בנושא משרד האוצר ומשרד הכלכלה".
מוריה ברוט, מנהלת תחום בכיר הסדרת שוק עבודה בזרוע העבודה, הדגישה את הפוטנציאל האדיר של עבודה מרחוק בישראל: "ערכנו מחקר שבדק את הפוטנציאל של עבודה מרחוק בישראל, בעזרת נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס, ותוך ניתוח משלחי היד בארץ. ראינו כי הפוטנציאל עומד על 47%, נתון גבוה בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן רק 38% מהעובדים יכולים לעבוד מרחוק. בהיבט הזה – ישראל שנייה רק ללוקסמבורג. אפשר לדבר על הפוטנציאל האדיר בהקשרים של פריון העבודה, של הגדלת היקפי תעסוקה, ושל איזון בית עבודה, אבל זה מתחיל בדברים הרבה יותר בסיסיים. גם אם נלך על הנחות מקלות לפיהן - אנחנו מבלים כשעה וחצי ביום בדרך לעבודה – אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מבזבזים כ-330 שעות, שהן כחודשיים של עבודה. בתחילת המגפה פרסמנו גילוי דעת כי הבנו שבהיעדר הסדרה, עלינו לתת לעובדים ולמעסיקים הנחיות כיצד לנהוג בכל מיני מצבים כמו למשל בשעות עבודה לא רציפות. גם בגלל הפוטנציאל העצום וגם בגלל האתגרים שניצבים בפנינו, עלינו לקדם הסדרה שתלמד איך לנהל שגרות עבודה, איך לשמר חיברות לארגון, ואיך אפשר לעבוד מרחוק באופן שמקדם את הפריון".
דפנה ניצן אבירם מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינה כי "62% מהשכירים תמכו בקביעת כללים והנחיות להסדרה של עבודה מהבית, בהסכמה עם הממשלה, המעסיקים וההסתדרות, שיחולו על כל המשק. אחוזים הולכים וגדלים של עבודה מהבית בהיעדר הסדרה ראויה עלולים להגדיל את הפערים בין העובדים החזקים לבין העובדים החלשים, כמו גם את הפערים בין הענפים השונים".
איציק דהן, יו"ר ועד עובדי אריקסון, מספר: "כחברה שוודית ורב לאומית, נהנינו ממטריה מתחשבת בכל מה שקשור לעבודה מרחוק. בזכות מערך חזק של טכנולוגיות מידע, היינו ערוכים מאוד ועם פרוץ המגפה עברנו מיד לעבודה מהבית. הפריון עלה, התוצאות העסקיות לא ירדו, ונרשמה ירידה גם בחלק מההוצאות. דיני ההעסקה נותרו זהים, כלומר עובדים לא צמודי רכב שמקבלים דמי נסיעות המשיכו לקבל אותם, כך היה גם עם כרטיס האוכל. אנחנו דוגמה טובה לאיך אפשר לעבוד מהבית, לתת תפוקה שווה או אפילו גדולה יותר מול העבודה מהמשרד, וגם הלקוחות שלנו חשו בכך".
חנן לזימי, סגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר, התייחס לאתגרים של יישום העבודה מרחוק במגזר הציבורי וציין כי: "מאז שהחל היישום בשטח ועד היום, לא הייתה תקופה מספיק ארוכה של עבודה מהבית כדי לבחון ולהבין אילו עוד כלים צריך לתת לעובדים ולמעסיקים. אגב, אחד הכלים החשובים הוא דווקא כלי למנהל – איך לנהל עבודה מרחוק נכון ולהתאים אותה לעובדים? ההסדרה שנעשתה בין ההסתדרות לבין המדינה – היא זו שיכולה לתת את הדחיפה המשמעותית ביותר לנושא העבודה מרחוק".
אורית בנבנישתי, מנכ"לית קבוצת תגבור, התייחסה לאתגרים שניצבים בפני המעסיקים: "בשנתיים האחרונות, בכל פעם שמתקיים הדיון על עבודה מרחוק, תמיד באים ומסתכלים על העניין מצד העובד, ואני מופתעת שמעסיקים והנהלות לא מקבלים ביטוי בשיח הזה - זו טעות. השאלות שאיתן אנחנו מתמודדים היא איך אפשר לנהל את הצוותים מרחוק? מהי שגרת העבודה שלהם? איך פותרים את הבעיות של העובדים ואיך אפשר להציף את זה כשהם עובדים מהבית? עוד עניין שחשוב להתייחס אליו הוא נושא הפרטיות. בעבודה מרחוק, מעסיקים מרגישים נוח יותר כשכל המידע נמצא בין כתלי החברה ולא תמיד יש שליטה עם מה שקורה עם המידע והידע במתכונת אחרת. בארה"ב למשל, מדובר בסוגיה שמתקשים להתמודד איתה היום".
יו"ר הסתדרות המעו"ף, גיל בר-טל, סיכם את הפאנל ואמר כי: "עד לפני המשבר הרגולטור התקשה לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק. היום אנחנו נמצאים בעולם שונה לחלוטין - מצב שבו כבר יש הסכם עבודה מרחוק בשירות הציבורי. נכון להיום, חלק מהעובדים בוחרים את המעסיקים שלהם על פי האפשרות של חופש ומרחב לעבודה מהבית. הנוקשות של מעסיק ציבורי בנושא עלולה להפוך את המגזר הציבורי לעוד פחות אטרקטיבי. זה המקום לאפשר למעסיקים במגזר הציבורי גמישות בהעסקת עובדים, גם מרחוק".
פאנל "יישום עבודה מרחוק", כנס אילת
