שלום לכולן,
שמי שירה נעמי בת 54 מחדרה אמא ל 2 שי בן 31, אילון בן 24 .
כשפנו אליי בבקשה לכתוב בטור מובילת שינוי, לא ממש הבנתי מה אני צריכה לכתוב. לרגע חשתי חסרת בטחון. במה דווקא אני מהווה השראה?
וזה החזיר אותי ככה 20 שנה אחורה. להתחלה.
התחלתי את עבודתי כתומכת חינוך בגני ילדים בעיריית חדרה. עבודה שבזכותה הייתי שותפה להתפתחותם של הילדים, בגילאים 3 עד 6, ולהיות חלק מהצמיחה שלהם. בין היתר הייתי גם מאוד דומיננטית בקרב תומכות חינוך, ואף שמשתי כחברת ועד עובדים מאז ועד היום.
לאחר כעשר שנים בעבודה הרגשתי שאני רוצה לשנות ולקדם את נושא תומכות החינוך. ישבתי והכנתי תוכנית שבה האמנתי - להיות מנהלת מדור תומכות חינוך. תפקיד שבו אהיה החוט המקשר בין תומכות החינוך לרשות, ללוות את התומכות בעבודתן, לבקר אותן בגנים שלהן, לדאוג לרווחתן ולהשתלמותן המקצועית.
קבעתי פגישה עם מנהלת אגף החינוך בעירייה שמאוד התרשמה, ואף אמרה לי שהמערכת זקוקה לעובדת כמוני. במהלך הפגישה, היא שאלה אותי מה השכלתי. כאן אותגרתי. השבתי לה: "לפני שאענה לך מה ההשכלה שלי, אני רוצה לצטט לך משפט שקראתי באחד הספרים שאומר - "שהנחישות שלך יותר חשובה ממנת המשכל שלך".
היא השיבה: "אהבתי, רואים את הברק שלך בעיניים". משם יצאתי לדרך חדשה, אך לא סופית. כי הרי יש בי נחישות, ובמהלך שנות עבודתי התמקצעתי והרחבתי את תחום הידע וההשכלה. לאורך השנים למדתי בין היתר - הנחיית קבוצות למערכות חינוך, סוגיות בהעסקת תומכות חינוך, גישור, סוגי ניהול בכוח אדם, פיתוח מיומנויות אישיות ומקצועיות, מנהיגות ורווחת עובדים.
בזכות הנחישות, ההתמדה והעבודה הקשה, קודמתי מתפקיד מנהלת מדור תומכות חינוך גני ילדים, לתפקיד -סגנית מנהלת המחלקה לגיל הרך.
בכל יום מחדש אני מגיעה מאושרת לעבודתי באגף החינוך בעיריית חדרה, שהיא למעשה אבן דרך בחיי. אני פועלת מתוך שליחות עצומה, אשר מעודדת אותי לפעול ללא לאות .עבורי כל תומכת חינוך היא מיוחדת בפני עצמה ובעלת יכולות. ואני מקדישה את כל כולי לכל תומכת החינוך הפונה לסיוע. כשאני יודעת שתומכת חינוך או כל עובד או עובדת פונים אליי, והם מקבלים את המענה שהם צריכים - זה ממלא אותי בטוב לדעת שהצלחתי לעזור.
במישור האישי - השנה עברתי שלוש טלטלות בהן איבדתי תוך חצי שנה שלושה אנשים יקרים ואהובים שלי. אבי, גיסי שנרצח בפיגוע על ידי עוולה, ואחי. בילדותי, חונכתי בבית הוריי ז"ל, לקבל את הערכים של דרך ארץ, אהבת אדם ולכבד את האחר. להיות שם תמיד עבור כל מי שצריך. להיות ישר ואמיתי. הנתינה היא נר לרגליי. לצד זה שאני מרגישה שאני מיישמת את ערכיי, אני מודה לאל על מקום עבודתי, על מקום שיודע לכבד ולהעריך. אני נהנית ואוהבת את עבודתי, למרות האינטנסיביות והימים הארוכים.
היכרותי עם ההסתדרות החלה לפני כיותר מעשור, כשהייתי מקיימץ פגישות בנושא תומכות חינוך. השיח הוא שוטף. תמיד התקיימה הדברות עם עוד נציגות ועד מרחבי הארץ, בשיתוף עם הסתדרות המעוף בראשה עומד עו"ד גיל בר טל, אשר תמיד היה קשוב. זכינו גם לייעוץ מעו"ד רותי לוי שענתה על שאלה ועניין. יחד עם ההסתדרות הגענו לגיבוש הסכם שכר התומכות חינוך, הסכם מאוד מכבד.
בחודש יוני האחרון, הגעתי למטה ההסתדרות – בבית הוועד הפועל בתל-אביב, לפגישת סיום קורס מנהיגות, בו השתתפתי. במהלך הפגישה, מנכ"ל ההסתדרות דודו בצלאל שוחח איתנו על מנהיגות והובלה, וביקש מאיתנו לשמוע על התובנות שלנו מהקורס. הצגתי בפניו ובפני כל החבריים לקורס, את האני מאמין שלי ואת הרעיון הגדול בתחום תומכות החינוך.
הרחבתי בנושא: סקטור + כמות = כוח.
הסברתי שכדי ליצור מודל של יחסי עבודה תקינים שבנויים על כבוד הבנה ושיתוף פעולה הדדי, המנהיגים צריכים להוות דוגמא, כי הרי נאמר:"שחינוך הוא דוגמא ואהבה". ולכן, לאורך כל שנות עבודתי, השתדלתי לתת הרגשה של משפחתיות ויחס ביתי חם. במסגרת תפקידי, אני דואגת שכל תומכת חינוך תרגיש מוערכת בעבודתה ותועצם מקצועית ואישית. והכי חשוב - שתתגאה במקום העבודה שלה.
הנה תראו אותי -אני גרמתי לזה לקרות בעצמי. מתומכת חינוך בגן הילדים כיום אני סגנית מנהלת המחלקה לגיל הרך. כי האמנתי בעצמי שאני יכולה ומסוגלת. במקביל לעבודתי, עברתי בחיי עליות ומורדות, צלחתי אתגרים, ועשיתי לא מעט דברים. לכן חשוב לי להעצים כל אחת, שתאמין בעצמה ובחלומות שלה .
זו ההזדמנות להודות לאנשים שיקרים לליבי, אשר מלווים אותי הן במישור האישי והן במקצועי, ומסייעים לי בהגשמת השאיפות. לילדיי המקסימים על כל התמיכה, החיבוק החם והמילה הטובה. על זה שאתם כל – כך גאים בי, אמא שלכם.
אני רוצה להודות הילה קניסטר -בר דוד, מנכ"לית שחר־און. על האמון והתמיכה לאורך כל הדרך.
אני מודה להסתדרות -הבית של העובדות והעובדים. על ההזדמנות לכתוב את הסיפור שלי ולהעביר אותו הלאה.
כל אחת יכולה להוביל שינוי! לכל אחת יש משהו ,שאין באף אחת אחרת. ומעצם כך את מיוחדת.
לכל אחת יש רצונות שיש לטפח ולהגשים. אל תהססי תחלמי, תשאפי, תעזי, את יכולה!
תיקחי את הסיפור שלי כהשראה. אני הצלחתי ממשפט אחד שליווה אותי.
לסיום, אשתף אתכן בחלום הבא שלי: יש לי חזון להקים בית-ספר לכלל הסקטורים לחינוך. מקום שבו כולם יוכלו ללמוד, להתפתח מקצועית ולהיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם.
שלכן,
שירה נעמי
הטור של שירה הוא חלק מהבלוג "מובילות לשינוי", אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות - לחצו כאן
שירה נעמי פנחס
שירה במעמד סיום קורס מנהיגות
שירה בהנחיה מול תומכות חינוך
