מובילה לשינוי: הכירו את מוריה סגן

"נשים הן מנהיגות בכל מקום שאתה מסתכל – ממנכ"לית שמנהלת את חברת פורצ'ן ועד עקרת בית שמגדלת את ילדיה ועומדת בראש משק ביתה" (ננסי פלוסי)

עו"ד מוריה סגן, מזכירת איגוד מקצועי במרחב ירושלים, משתפת על משימת חייה למען העובדות והעובדים, על המורכבות בשילוב קריירה ומשפחה ועל הערך שמשמש עבורה כמצפן

 

שלום לכולן ולכולם,

שמי מוריה סגן ממודיעין, עו"ד, בת 33 נשואה לאורן ואמא לשניים רום (3.5) ויהב (1.5). שהוצע לי להשתתף בטור, עלו בי המון רעיונות על מה לכתוב ואיזה תובנות לשתף כאשה. חזרתי לימים של התואר הראשון במשפטים שבו הרגשתי שאני נמצאת במסלול הנכון ולומדת את מה שמעניין אותי. הרעב להמשיך ולהעמיק את הידע שלי לא פסק, וכך המשכתי לתואר שני במנהל עסקים. העולם האקדמי חיזק וחידד לי את מה אני רוצה לעשות ביום שאחרי.

"צדקת הדרך", מושג עליו חונכתי בבית, היה לי כערך עליון. הוא שימש עבורי כמצפן בחיפוש העבודה בסיום הלימודים וההתמחות. לשמחתי זכיתי לעבוד בתפקיד בו המושג פוגש את המציאות באופן יום יומי והינו חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי.

אני עובדת בהסתדרות כ-6 שנים באיגוד המקצועי במרחב ירושלים. במסגרת תפקידי אני מטפלת במקומות עבודה רבים ומגוונים, אחראית על ניהול מו"מ מול מעסיקים. כמו כן אני אחראית על ייצוג בשימועים, בבתי הדין לעבודה ובוועדות השונות. בנוסף, על חתימת הסכמים קיבוציים תוך כדי שאיפה תמידית לחתור לשיפור תנאי ורווחת העובדים.

זכויות העובד הפכו בשנים האחרונות למשימת חיי. אני גאה שאני משמשת בתפקיד בו זכויות אדם, הזכות להיות שווה בין שווים וחוקים קוגנטיים (סט חוקים המגנים על העובדים), הפכו להיות חלק מהותי מהיום יום שלי. הם מסמלים עבורי את הסיבה לקום בבוקר ולעשות את מה שאני עושה.

במהלך שנותיי בהסתדרות הייתי שותפה להסכמים פורצי דרך ובניהם, התאגדות עובדי מלווי ההסעות בעמותת לביא. מרבית עובדי מערך ההסעות הם אברכים מהמגזר החרדי. ההסכם שנחתם עבורם הוא בגדר מהפכה של ממש. בפועל יש תמריץ שלילי לצאת לעבודה בשכר נמוך, תוך התייחסות להיעדר הכשרה הולמת, וישנם גם קשיים תרבותיים וחברתיים שונים, ולמרות זאת חל גידול משמעותי בתעסוקה באוכלוסייה זו. השתלבותם בחברה מרגשת אותי. כשהסכם כזה נחתם, הוא משליך באופן חיובי על השתלבותם במעגל העבודה, ובנקודה הזו הבנתי כמה התפקיד שלי חשוב. הסכם שכזה, משפיע לא רק על אותם עובדים בעמותת לביא, אלא גם על משפחותיהם וחבריהם לישיבות מתוך ידיעה, שאפשר לשלב את שני העולמות יחד ולקבל גם שכר ראוי ומכובד.

התפקיד שלי מצריך ממני לשלוח זרועות לכמה חזיתות, להיות אוזן קשבת, לתת לעובדים גב חזק ואיתן ותחושת בטחון שראוי שהם ידרשו את המגיע להם, במקביל להוביל אותם בסכסוכי עבודה להישגים חשובים אחרי מאבקים לא פשוטים, במשימה הזו אני מרגישה שקצרתי הצלחה, אך היא טרם הושלמה. בחזון שלי אני רוצה להגיע לכל עובדת ועובד במקומות עבודה שתחת אחריותי ולהיות נוכחת יותר. אני רוצה לתקן את העוול והעיוות בחלק ממקומות העבודה בהם העובדים פשוט אינם מודעים לזכויות המוקנות להם בדין. בכך, נותנים יד שלא ביודעין לצורת העסקה מפלה ושאינה צודקת. המטרה שלי ברורה, אני רוצה להנגיש את הזכויות במסגרת העבודה המאורגנת ולתקן עוולות שנגררות לעיתים אף שנים רבות. אני מאמינה שהידע שאוכל להעניק להם יהיה מנוע לחיים צודקים וטובים יותר עבורם ובהכרח ישנה את שוק העבודה לטובת כולנו. אם להודות על האמת, לעיתים העובדים שאני מייצגת, כלל אינם מבינים את הזכות שנפלה בחלקי בעבודה הזאת ואת תחושת הסיפוק שיש לי ממנה.

בפן האישי, עברתי שנה מטלטלת וקשה ביותר. שנה בה איבדתי את אבי היקר- אהרון סודרי ז"ל שהיה ועודנו מצפן מוסרי בחיי. אבי היה איש חסד אמיתי שעזר ונגע בהרבה אנשים. אני יכולה לומר שבזכותו ובזכות אימי היקרה שתבדל לחיים ארוכים ובזכות החינוך והערכים עליהם גדלתי בבית, אני מלאת מוטיבציה ורצון להצליח כל יום מחדש בעבודתי. אני רואה בעבודתי כהמשך דרכו של אבי, בסיוע לאחר. מותו לימד אותי שיעור חשוב על החיים - הם קצרים! עצתי אליכם היא שתנצלו את הזמן, תחלמו ותקומו בבוקר להגשים את החלומות שלכם ותברכו כל יום מחדש שזכיתם לקום כל בוקר בריאים.

חלק מהעצמה הנשית לתפיסתי היא היכולת לנהל קריירה מצליחה ועדיין להיות אמא ורעייה במשרה מלאה. נכון, זה מורכב ולא פשוט אבל אם רוצים מספיק, אפשר לעשות הכל. לא הייתי מצליחה בלי הפירגון והאהבה של בעלי וילדיי היקרים,  וזאת הזדמנות מצוינת לומר גם להם תודה.

לסיכום, הצבתי לעצמי יעדים וחלומות חדשים, אני חולמת להוביל ולהשפיע, להביא הישגים והסכמים קיבוציים חדשים, לנהל מאבקים צודקים, לצמצם את הפגיעה בעובדים ולהרחיב את זכויותיהם, ותמיד לזכור להישאר נאמנה לעצמי ולסל הערכים שלי. והכי חשוב - לעשות הכל בהגינות ובמקצוענות.

אני רוצה לסיים בתודה אישית לחבריי לעבודה ובראש ובראשונה ליו"ר המרחב דניאל בונפיל, מנהיג העובדים של ירושלים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה פורה וביחד אנחנו מגיעים להישגים מדהימים עבור העובדים. למרכז הסתדרות המעו"ף איליה סוקולוב ולכל חבריי למרחב, על הפירגון, העבודה הקשה והחברות הטובה. לכל חברי הוועד שבטיפולי, על שיתוף הפעולה, המסירות והאמון בי. ולסיום, להסתדרות - הבית של העובדים.

שלכן ושלכם,

מוריה סגן.

 
הטור של מוריה נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות - לחצו כאן

מוריה סגןמוריה סגן