היום השני של כנס אילת ה-26 לנושאי עבודה נפתח הבוקר עם הרצאתה של יו"ר נעמת חגית פאר, שעסקה באחריות תאגידית ויחסי עבודה. פאר סיפרה כי: "מחקרים מעידים כי בחברות בהן אחוז גבוה של נשים החברות בהנהלה, בדירקטוריון ובניהול הפיננסי - מצליחות יותר במגוון רחב של פרמטרים, בשורת הרווח ומול משקיעים חיצוניים. פאר סיכמה כי "אחריות תאגידית כוללת סביבת עבודה הוגנת. בלי שוויון מגדרי אין סביבת עבודה הוגנת".
יו"ר נעמת, חגית פאר, צילום ארן דולב
"ארגוני העובדים נתפסים כשמרנים ומסורתיים מדי, כשלמעשה התאגדות היא התשובה והפתרון עבור העובדים והמעסיקים". כך אמר רום דביר, מנהל מחלקת התאגדויות באגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, בפאנל שעסק ב"ההתפטרות השקטה - פיקציה או מגמה ממשית?" בכנס אילת ה-26 לנושאי עבודה.
"מדובר בתנועת נגד בהפרת האיזון של עבודה על חשבון הזמן הפנוי ובאי התאמה של עליית הפריון וההכנסה. עובדים מתוסכלים כאשר אינם מתגמלים אותם כראוי, לכן אם אתם רוצים שיעבדו יותר- תתגמלו יותר!
כיום, העלייה המשמעותית ביותר בעבודה על חשבון הזמן הפנוי היא דווקא בקרב בני ה-65 ומעלה, לכן, לא אופתע אם בשנים הקרובות נפגוש את "ההתפטרות השקטה" גם בקרב המבוגרים וכן גם בקרב דרג ניהולי" הוסיף דביר.
לסיכום הוא מציע כי "יש לעבור לשיטה של הסכמות, שותפות, אוטונומיה, דמוקרטיה ושיתוף עובדים. ולכן - הסכם קיבוצי ונציגות עובדים הם התשובה והפתרון. לצד משמעות, צריך לעסוק בהענקת רווחה".
רום דביר, מנהל מחלקת התאגדויות באגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, צילום ארן דולב
יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ: "בעידן של שינויים רבים בשוק העבודה עלינו לבצע את ההתאמות הנדרשות במודלי השכר, ממודלים ישנים מבוססי ותק ותוספות אוטומטיות, לכאלה שיעודדו מצוינות ויאפשרו למעסיקים לגייס ולשמר את העובדים האיכותיים ביותר.
השאלה היא, איך מתמודדים עם אתגרים כגון המתח בין יציבות תעסוקתית ומעורבות ועדי עובדים בתהליך, לבין רצון המעסיק לגמישות ניהולית ועל מי וכיצד מוטלת האחריות על הפיתוח המקצועי של העובדים במהלך הקריירה, שהופכת את הדבר למאתגר במיוחד. אפשרי? בהחלט!"
יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ. צילום ארן דולב
יו"ר הסתדרות המעו"ף עו"ד גיל בר-טל, הנחה פאנל בנושא הסכמי שכר ככלי לגיוס ושימור עובדים במגזר הציבורי, ובין היתר התייחס למושג הקביעות של עובדות ועובדים מאוגדים, אשר חלים עליהם הסכמים קיבוציים: "חשוב לנו שיהיה מנגנון מפקח על פיטורי עובדים - כדי להימנע, בין היתר, מפיטורים משיקולים זרים, פזיזים, פוליטיים ושיקולים לא ראויים אחרים. אנחנו מבקשים ליצור איזון בין כוחו של המעסיק לזה של העובד".
בנושא הסייעות, אמר עו"ד בר-טל: "בימים אלה, כל יום, מתנהל משא ומתן לרפורמה בשכר הסייעות. הסייעות הן חלק חשוב ובלתי נפרד מצוות הגן, בית הספר וחינוך הילדים, כולל סייעות רפואיות ומשלבות בחינוך הרגיל והמיוחד. אנו מנהלים משא ומתן אינטנסיבי לרפורמה ושינוי חסר תקדים בשכר, במעמד ובהפיכת המקצוע לפרופסיה. ממועד החתימה יהיו הסייעות תומכות חינוך, יעברו הכשרות והשתלמויות ויהיה להן אופק קידום".
עו"ד גיל ברטל, יו"ר הסתדרות המעו"ף. צילום: ארן דולב
יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים בהסתדרות, ענבל חרמוני, התייחסה למעמד העובדים הסוציאליים והשיח המתרחש לאחרונה בעניין תנאי העסקתן: "לצערנו נאלצנו לצאת למאבק קשה שכלל שביתה של שבועיים וחצי כדי להשיג את ההסכם הנדרש לאוכלוסיית עובדות ועובדים כ"כ חשובה. העובדה שהיה צריך להיאבק ולזעוק היא תעודת עניות למדינת ישראל ולמשרד האוצר", אמרה חרמוני, ובנוסף ציינה את הרפורמה העמוקה שבוצעה לאחרונה בסקטור: "ברפורמת השכר עשינו שינוי מבני פלוס תוספות שכר בשתי פעימות. ביטלנו את טבלת השכר שלא עודכנה מאז שנות ה-90 ואת סעיף ההשלמה למינימום שחל על למעל מ-70% מהעו"ס ברגע נתון, ו'בלע' תוספות הסכמיות כגון מעבר דרגה, תגמול על לימודים ועוד. בנוסף, ביטלנו את הדירוג לפי תפקיד בו העו"ס 'נתקעת' על דרגה נמוכה ושכרה מוקפא".
חרמוני הוסיפה על המודל החדש וההתאמות שבוצעו: "לאחר חשיבה מרובה חישבנו מסלול מחדש, והכנסנו מודל פרופסיונלי-מודרני, כשעו"ס מתקדמות כיום לפי ניסיון מקצועי ולימודים רלוונטיים. ייצרנו מטריצה של רמה מקצועית וניהולית והמעבר בין מקומות עבודה הפך לכזה שלא כרוך בוויתור על זכויות כלכליות. כמו כן, השגנו אישור ללימודים מרחוק כדי להקל על עו"ס בפריפריה שרוצים ללמוד ולהתקדם".
על אף הרפורמה, חרמוני מזכירה את הצורך להגיע הסכם שכר מודרני, כזה שיתאים את השכר לאופי העבודה ולמצב הכלכלי במדינה: "מבחינתנו הכוונה היא לא לתמרץ או לתת מענקים, אלא להמשיך ולתגמל ע"פ ותק וניסיון, בשילוב של שכר מכובד תוך פתיחת אופק מקצועי וכלכלי לעובדות ועובדי הסקטור. יש לפנינו עוד פעימה, ונשאף להעלות את הסכומים בגין רמות מקצועיות וניהוליות, כך שכל רמה תהיה שווה יותר כסף, שיתווסף לשכר הבסיס".
"ארגוני העובדים נתפסים כשמרנים ומסורתיים מדי, כשלמעשה התאגדות היא התשובה והפתרון עבור העובדים והמעסיקים". כך אמר רום דביר, מנהל מחלקת התאגדויות באגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, בפאנל שעסק ב"ההתפטרות השקטה - פיקציה או מגמה ממשית?" בכנס אילת ה-26 לנושאי עבודה.
"מדובר בתנועת נגד בהפרת האיזון של עבודה על חשבון הזמן הפנוי ובאי התאמה של עליית הפריון וההכנסה. עובדים מתוסכלים כאשר אינם מתגמלים אותם כראוי, לכן אם אתם רוצים שיעבדו יותר- תתגמלו יותר!
כיום, העלייה המשמעותית ביותר בעבודה על חשבון הזמן הפנוי היא דווקא בקרב בני ה-65 ומעלה, לכן, לא אופתע אם בשנים הקרובות נפגוש את "ההתפטרות השקטה" גם בקרב המבוגרים וכן גם בקרב דרג ניהולי" הוסיף דביר.
לסיכום הוא מציע כי "יש לעבור לשיטה של הסכמות, שותפות, אוטונומיה, דמוקרטיה ושיתוף עובדים. ולכן - הסכם קיבוצי ונציגות עובדים הם התשובה והפתרון. לצד משמעות, צריך לעסוק בהענקת רווחה".
עו"ס ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. צילום: ארן דולב
מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, אדם בלומנברג: "ב-20 השנים האחרונות, המשק הישראלי והעולמי התרגלו לרמות אינפלציה נמוכות, ולכן התפיסה אצל המעסיקים והעובדים הייתה שכל תוספת שכר שניתנת, נתפסת כתוספת שכר ריאלית. הדיסקט השתנה בשנתיים האחרונות עם התגברות האינפלציה וחוסר היציבות במשק. העובדים מרגישים את שחיקת השכר בכל המישורים".
"מחקרים מראים שהעלאה מתונה בשכר של עובדים לא מקפיצה אינפלציה, כל עוד היא נעשית בצורה אחראית, ולא ראינו סימנים לתרומה של העלאת שכר המינימום לעליית האינפלציה, גם לא בהעלאת שכר המינימום הקודמת".
אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, צילום ארן דולב
"כיום אנחנו נמצאים בשיווי משקל רע שבו הפריון נמוך ושעות העבודה רבות. אין לנו ברירה אלא לעבור לשיווי משקל חדש, עם פחות שעות עבודה ועם פריון גבוה יותר", כך אמר יוני בן-בשט, ראש תחום כלכלה ושירותים חברתיים בפורום ארלוזורוב בפאנל בנושא קיצור שבוע העבודה ושימור הפריון בכנס אילת לנושאי עבודה.
לדבריו, מהלך זה ייתכן גם בישראל. "זה אפשרי – שכן כל המדינות המפותחות שם. הדרך הטובה והנכונה למעבר הזה היא בהידברות ובהסכמה".
יוני בן-בשט, ראש תחום כלכלה ושירותים חברתיים בפורום ארלוזורוב. צילום: ארן דולב
בפאנל שעסק בנושא "גמישות ללא ניצול - אתגרים של העסקה שעתית" אמרה עו"ד הילה שינוק, סגנית ראש אגף כלכלה ומדיניות ומנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות.
"אין ולא יכולה להיות הצדקה להעסקה של עובדים קבועים במשרה מלאה בתשלום על בסיס שעתי במקום חודשי – זוהי אך ורק שיטה לחסוך על חשבון עובדים אלה בעלויות ההעסקה. ההסתדרות מקדמת מחקר על מנת לאמוד את היקף ההעסקה השעתית במשק ומאפייניה כבסיס להצעת חוק שתגיש לצורך הסדרת ההעסקה השעתית בישראל".
עו"ד הילה שינוק, סגנית ראש אגף כלכלה ומדיניות ומנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות. צילום: ארן דולב
עו"ד חנה שניצר, ראש הלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות. צילום: ארן דולב
עו"ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי להסתדרות. צילום: ארן דולב
יניב לוי, יו"ר אגף הסברה, פרסום ודוברות, היועץ המשפטי להסתדרות. צילום: ארן דולב
