שלום, שמי קארין, אני עובדת במעבדה ההמטולוגית בבית החולים סורוקה, והחלטתי לשתף אתכם בעבודה שלי.
מה זה אומר להיות עובדת מעבדה? זה אומר שבין 8 ל-24 שעות ביום אני מאבחנת מטופלים – מטופלי בית החולים ומטופלי הקהילה מאילת ועד אשדוד. תופתעו! התשובה לא מתקבלת בלחיצה כפתור פשוט של הרופא. כי כאשר אנחנו מקבלים דגימה, זה יכול להיות לספירת דם או לבדיקת תפקודי קרישה. זה יכול להיות גם דגימה פשוטה כמו שתן או מסובכת ללקיחה כמו נוזל מחוט השדרה (CSF), דם, נוזל פריקרדיאלי (משריר הלב), פריטוניאלי (מחלל הבטן) או פלאוראלי (מהריאות) הם רק חלק מהחומרים שאנו מתמודדים איתם, ובל לשכוח חלק נכבד וחשוב - מוחות עצם.
את הבוקר אני פותחת בבדיקת המכשירים – שום מכונה לא תחליף אינסטינקט ועין אנושית ואנחנו חייבים לוודא שכל מכשיר עובד כמו שצריך ומוכן לקבלת דגימות. כאשר אני מקבלת את הדגימות עצמן אני קודם כל בודקת את האספקט הטכני - האם יש זיהוי מטופל על המבחנה? האם הכמות חומר מספיקה? לא כי בא לי שידקרו את המטופל שוב כי זה לא יפה לי בעין, אלא כי כל מבחנה מכילה חומר שונה שמשפיע ישירות על כל תוצאה ובהמשך על מתן טיפול/תרופה מתאימה.
כנ"ל לגבי סוג המבחנה, האם היא מתאימה לבדיקה הנחוצה? והאם איכות החומר היא טובה? החומר קרוש? המוליטי? ליפמי? כל פרט יכול להוביל אותי למצב תשובה שגוייה ומסכנת חיים!
כשהאספקט הטכני נגמר מגיע החלק הרפואי. הרי התואר שלנו לא סתם מוגדר כ-pre Med, זה לא כי אנחנו מתנשאים, אלא כי אנחנו לומדים את מקצועות הליבה הרפואיים ומעמיקים את מה שנחוץ לנו הרבה מעבר.
חלק מהעבודה שלי כולל קבלת תוצאה מספרית מהמכשיר, והתפקיד שלי הוא להשוות אותו להיסטוריית המטופל, להתייחס לגיל, מין ומאיזה מחלקה ולראות האם התוצאה הגיונית ובטווח הנורמה. במידה ולא, אני עוברת להמשך בירור ידני, כלומר, מסתכלת תחת מיקרוסקופ על התאים בכדי לזהות אותם אחד אחד ולאבחן האם קיימת כאן מחלה/הפרעה כלשהי. המגוון כאן יכול לנוע בין מניע ויראלי/חיידקי ועד לוקמיות, לימפומות, מיאלומות, פרזיטים ושלל תחלואים אחרים.
אנחנו עובדים ימים ולילות 24/7 בכדי להיות בטוחים שאנחנו נותנים תשובות מדויקות, מקצועיות ומהימנות בכדי שכולנו נוכל לקבל טיפול מתאים ומדויק לנו ולישון בשקט.
בחודשים האחרונים אנחנו מתמודדים גם עם כמות מטורפת של חולי וחשודי קורונה בנוסף למטופלים שבשגרה, שגם להם צריך לבצע את כל הדגימות והבדיקות תחת מיגון מלא. חשוב לזכור שאסור לנו לערבב בטעות שום דגימה חשודה עם דגימה אחרת מחשש לזיהום. כלומר, עובד המעבדה מקדיש את כל כולו לעשות את הדגימות האלו. ואז חדרי טראומה, חדרי ניתוח וחדרי המיון עומדים על קוצים ומתקשרים ללא הפסקה כי הבדיקות שלהם מחכות ועוד מצפים מאיתנו להישאר ולעבוד אחרי סיום המשמרת עד לסיום העבודה (זה יכול להיות 2-4 שעות נוספות) בתשלום המגולם במשכורת הרגילה שלנו! (כלומר ממש לא שעות נוספות אלא שעות בערך השעתי שלנו וגם זה בקושי).
עובדי המעבדה האקדמאים תמיד היו סקטור שקוף ולא מתוגמל... סקטור שזכה לזלזול... סקטור שמחזיק על כתפיו חלק גדול ממערכת הבריאות ומהחוסן הלאומי שלנו. נתתי פה סקירה ממש קצרה על מעבדה אחת, המעבדה שלי, אך אלו תנאי העבודה של 3,000 עובדי מעבדות בכל המדינה.
השבוע הכריזה ההסתדרות סכסוך עבודה כללי לכל עובדי המעבדות, ואני מקווה שצעד זה יאפשר לנו להמשיך במאבק שלנו לתנאי העסקה הוגנים והגיוניים, למעננו ובעיקר למענכם ולמען בריאותכם.
הטור של קארין נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, הקישו כאן
