שלום לכולן ולכולם,
שמי סיון רדיאן (35), נשואה באושר ואמא לשני ילדים שובבים ומקסימים. אני מתגוררת ברמת גן. בשבע השנים האחרונות אני עובדת כעורכת דין בלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, ומייצגת בתיקים משפטיים בתחומים של תהליכי התארגנויות עובדים, תובענות ייצוגיות, אכיפה בענפי השמירה והניקיון והליכים מגוונים אחרים.
גדלתי בקריית אתא, במשפחה בת 6 נפשות, להורים מדהימים ואוהבי אדם שאמנם הלכו לעולמם צעירים ובטרם עת, אך הספיקו לחנך את ילדיהם לאהבת אדם ודרך ארץ ולהטמיע בי חוש צדק מפותח ואמונה בסוף הטוב, לא משנה אם וכמה קשה היא הדרך. תכונות אלו הן שהובילו אותי כנראה ברבות השנים למקצוע בו בחרתי לעסוק.
את פועלה של ההסתדרות ואת האנשים והנשים החרוצים והחרוצות שמאחורי הקלעים, בפרט בלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, הכרתי לעומק לראשונה במסגרת עבודתי במשרד פרטי מסחרי ידוע המייצג את ההסתדרות בתיקים משפטיים שונים. העבודה במשרד הפרטי הייתה מגוונת, מעניינת ומהנה מאוד, אך בפרט קסמו לי התיקים המשפטיים שההסתדרות הובילה או הייתה מעורבת בהם, וזאת בין היתר בשל ההבנה שבקצה של כל הליך משפטי שכזה יש קבוצת עובדים לא קטנה שאילולא מעורבות באי כוח ההסתדרות לא היו נשמרים תנאי עבודתם, וספק אם היה בכוחם לפנות לאכיפת זכויותיהם או לשיפורן באופן פרטי וללא תמיכתה של ההסתדרות.
ההבדלים בין תיקים מסחריים "רגילים" לתיקים משפטיים שעניינם זכויות עובדים, בהם עובדים מהשכבות החלשות ביותר במשק, והסיפוק הגדול בסופו של כל הליך משפטי שכזה, הובילו אותי לבסוף להחלטה לשנות כיוון בקריירה ולעזוב את העולם המסחרי לטובת עולם העבודה הקיבוצי ולעבור לעבוד בהסתדרות, ועל כך אני מברכת ולא מתחרטת לרגע.
במסגרת עבודתי בלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי אני זוכה לקחת חלק בתיקים משפטיים רחבי היקף, לעתים תקדימיים, שיש להם לא אחת השפעה מהותית וארוכת טווח על עולם העבודה המאורגן או על חלקת האלוהים הקטנה של כל עובד או עובדת. הסיפוק שלי מהעבודה הוא אדיר, גם כשהיא גולשת לשעות הקטנות של הלילה. יום יום אני גאה לקחת חלק בכל מאבק משפטי למען העובדים, גם אם הוא קשה, ממושך או אינטנסיבי, ולסייע לעובדים להיטיב את תנאי עבודתם, או לכל הפחות להגן עליהם, ובכך לשמור שהעולם שלנו יהיה מאוזן, צודק והוגן ככל האפשר.
בצעדים קטנים ויומיומיים אלו אני מקווה שאצליח להוכיח גם לילדיי, כשם שהוריי חינכו אותי, שלא משנה כמה קשה או ארוכה עלולה להיות הדרך, יש להמשיך לצעוד בה, מחויכים ונחושים, ולהאמין שבסופה יהיה טוב.
שלכן ושלכם,
סיון רדיאן
*הטור של סיון נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן
סיון רדיאן
