שלום לכולן ולכולם,
שמי יהודית לאטי. אני בת 48, נשואה ואמא לשלושה ילדים מקסימים. מתגוררת בתל-אביב.
לאחר שש שנים בלוס אנג'לס, שם הייתי פעילה למען הקהילה היהודית, חזרתי לישראל וב-2010 התקבלתי לעבוד במועצה הישראלית לצרכנות שם אני מטפלת בפניות הציבור - טלפונית, במייל ובמכתבים לבתי עסק על עוולות צרכניות.
לפני שהתחלתי לעבוד במועצה בתל-אביב, לא ממש הכרתי אותה, אבל אז הבנתי כמה פעילותה חשובה וכמה העשייה שלנו מהווה שליחות - גם כשהארגון קטן יחסית.
בתקופת הקורונה עומס הפניות אלינו רק הלך וגדל, וקיבלתי אחריות גם על תחום התיירות שהתלונות לגביו תפסו מקום מרכזי. זכור לי במיוחד מקרה שבו טיפלתי במשפחה שהזמינה בסוף 2019 חדרים לפסח בבית מלון בעלות כוללת של 92 אלף שקל. אלא שאז החלה התפרצות מגפת הקורונה, הוטל הסגר הראשון והמלון הפך למלונית קורונה. למרות שהובטח לבני המשפחה שכספם יוחזר מיידית, עברו ארבעה חודשים וכלום לא קרה. רק בעקבות התערבותנו הם קיבלו את כל כספם.
במקרה אחר לא הסכימה חברת תעופה להחזיר כספים ללקוח על ביטול הטיסה במשך עשרה חודשים, ורק לאחר פניות חוזרות ונשנות שלנו הוא קיבל את כל כספו.
במקרה נוסף, לקוח התקשר בעסקה עם חברת תקשורת שחייבה אותו בסכומים גבוהים ממה שסוכם איתו. הניסיונות שלו להשיג חזרה את הכספים לא צלחו, ורק לאחר התערבותנו הוא קיבל התייחסות ופיצוי.
ניסיונות ההתאגדות של עובדי המועצה נמשכו למעשה מ-2012 במטרה להשיג הסכם קיבוצי, אך רק ב-2018 נבחר הוועד הנוכחי ואני ליו"ר. החלטתי שאני רוצה לעשות לא רק למען אזרחי המדינה, אלא למען עשרות עובדי המועצה. ואכן, בתקופה הזו הצלחנו להשיג המון למען העובדים: ב-2020 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד לתוספות שכר, השתתפות של מקום העבודה בהוצאות הגן של הורים לילדים קטנים ("תוספת מעונות), וכן שבוע עבודה מקוצר באוגוסט. כמו כן, הצלחנו להשיג העלאת שכר שעתי לעורכי הדין במחלקה לאכיפה אזרחית.
למרות זאת, המצב במועצה לא קל ואנחנו מתמודדים עם קשיים רבים: ההנהלות מתחלפות לעתים תכופות, אין מנכ"ל (ועדת איתור למינויו טרם כונסה) וגם ממשלת המעבר מקשה על יכולתו של שר הכלכלה (המועצה היא יחידת סמך של משרד הכלכלה) לסייע לנו.
מי שעזר ועוזר לנו מאוד בתקופה הקשה הזו הוא מחזיק תיק המועצה לצרכנות בהסתדרות, עדי בן עמי, שמלווה אותנו, לא מוותר ולא מרים ידיים אף פעם. הוא ראה כמה העובדים צריכים הסכם קיבוצי וכמה העשייה שלהם חשובה. נמשיך להתעקש שזה אכן יקרה.
מאחר שאין לנו מחלקת משאבי אנוש, אנחנו מהווים את הכתובת לכל העובדים וכל פנייה אנחנו מרכזים מול ההסתדרות ומול הארגון.
למרות הקשיים וחוסר הוודאות, אני אופטימית ויש לי הרבה כוח להמשיך בפעילות המבורכת ובעשייה למען הצרכן הישראלי.
ברמה האישית, לאחר שנים שהקדשתי זמן רב לילדים ולתא המשפחתי, התחלתי לאחרונה ללמוד תואר ראשון במנהל עסקים כדי להעשיר את הידע ולהשלים את החוסר שהיה לי.
אני רוצה להודות להסתדרות שמוכיחה את חשיבותה העצומה, ובמיוחד בתקופת הקורונה, בפעילות מבורכת למען העובדים. היא נלחמת למעננו ולא משאירה אותנו מאחור.
מאוד חשוב שלעובדים יהיה כוח להתאגד, לטובת זכויותיהם ושמירה על מקום העבודה. צריך שזה יקרה, וחשוב שזה יקרה.
שלכן ושלכם,
יהודית לאטי
*הטור של יהודית נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן
יהודית לאטי
