מובילה לשינוי: הכירו את צליל בוכריס

להראות לבני הנוער שהכל אפשרי

צליל בוכריס, מדריכה בכפר הנוער קציני ים עכו, מספרת בטור אישי על הסיפוק שהיא שואבת מהחדרת ערכים ואמונה עצמית לבני הנוער, ועל המאבק שמתנהל מול האוצר לשיפור תנאיהם של העובדים בכפרים

 

שלום לכולן ולכולם, נעים להכיר:

שמי צליל בוכריס. אני בת 34, ובשלוש השנים האחרונות אני עובדת בכפר הנוער קציני ים עכו ומתגוררת בפנימייה שם. אני נשואה לאיילה, זוגתי ב-10 השנים האחרונות, ואמא לנבו בן חמש. השתחררתי בגיל 25 מצה"ל לאחר 7 שנות שירות. בתפקידי האחרון שימשתי כקצינת צפ"ה (צוות פיתוח הדרכה) בבה"ד 16, בסיס ההדרכה של פיקוד העורף.

יום לאחר שחרורי מצה"ל התחלתי לעבוד בהוסטל פוסט-אשפוזי של חברת ק.ש.ר בה עבדתי כ-6 שנים, ושם למדתי רבות על עבודה עם ילדים ובני נוער. במקביל לעבודתי בהוסטל למדתי לתואר הנדסאית אדריכלות ועיצוב פנים.

בשלוש השנים האחרונות אני עובדת בכפר נוער קציני ים עכו. מדובר בבית ספר ימי לפיקוד ומנהיגות הרואה את ייעודו בחינוך ובהכשרת נערים ונערות לפיקוד ולקצונה בים, תוך חינוך לערכים של רעות, מצוינות, דבקות במשימה, אהבת האדם ואהבת הארץ והים. בקציני ים עכו הנערות והנערים מתנסים בתפקידי פיקוד ומנהיגות בים וביבשה.

עבורי, לעבוד בכפר הנוער עם בני הנוער שלנו זו זכות ואחריות גדולה שמוטלת על אנשי החינוך: להיות עם בני הנוער ברגעים המיוחדים של גיל ההתבגרות, גיל עם תהפוכות, שינויים, רצונות וחששות. התפקיד דורש את היכולת לקבל ילדים בני 14 ולהוציא אותם לעולם הגדול בגיל 18 כבוגרים עם ארגז כלים מלא ככל הניתן.

כאשת חינוך בשגרה היום יומית שלי, מאתגרת אותי המחשבה איך ניתן להעניק לבני הנוער את הכלים הנדרשים שיעזרו להם לשאוף להצלחות ולחיים טובים ונכונים. הרגעים שהכי ממלאים אותי בתפקידי הם העזרה שאני מעניקה לנערים ונערות שהגיעו למסגרת עם חששות ועם עבר מורכב בפן החברתי ובפן הלימודי והאישי.

השמחה שלי היא להכניס באותם בני נוער את המחשבה שהכול אפשרי כשרוצים ואם עובדים קשה מצליחים. למרות החששות, הניסיונות משתלמים. אני עוברת יחד איתם את התהליך של החדרת אמונה בעצמם וביכולתם, ואז אני רואה את אותם בני נוער הופכים להיות משפיעים ובעלי דעה, מפתחים את היכולות הלימודיות ומחדדים את שאיפותיהם לחיים. בקציני ים עכו יש אנשים מיוחדים שרואים לנגד עיניהם את טובת הילדים ולא פחות את טובת הצוות.

ברצוני להודות למנהל הפנימייה ישי שוורץ שמרגע כניסתו לתפקיד לפני כשנתיים רואה את עבודתם הקשה של צוות ההדרכה ותמיד זמין לכל בעיה ושאלה. העובדה שתמיד יש למי לפנות עוזרת לנו רבות בעבודה היומיומית. האנושיות והמקצועיות שלו מורגשת בשטח. הוא תמיד מסתכל לאנשים בגובה העיניים וזו דמות שניתן ללמוד ממנה רבות. ישי תמיד חושב איך לפתח את תפקידו של המדריך, מאפשר להתפתח בתוך הפנימייה בשלל תפקידים נוספים ועל כך תודתי הרבה.

בימים אלו מתקיים מאבק מול משרד האוצר על שכרם של עובדי כפרי הנוער שאינו משקף את עבודת הקודש אשר עושים 2,200 עובדי כפרי הנוער עבור כ-12 אלף בני נוער ברחבי הארץ. עבודת עובדי כפרי הנוער היא בעלת חשיבות רבה בקידום דור העתיד במדינת ישראל. כל העוסקים בתחום זה רואים לנגד עיניהם את הצלחתם של בני הנוער, חיים ונושמים את החינוך ונותנים את כל כולם למען הילדים בכפרים. המאבק חיוני, חשוב ובעל אמירה, ויש לקוות שמשרד האוצר יבין את העשייה המבורכת של עובדי כפרי הנוער.

הרב שלמה קרליבך אמר כי "כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו". המעטפת המופלאה שאנו משתדלים להעניק להם אצלנו היא מימוש הלכה למעשה של דבריו של הרב קרליבך, ובעיניי משפט זה צריך להיות נר לרגליהם של כל אנשי החינוך.

שלכן ושלכם,

צליל

*הטור של צליל נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן

צליל בוכריס צליל בוכריס