שלום לכולן ולכולם, נעים להכיר, אני ניצה וינדמן, גרה בשהם, נשואה באושר לאפי ואם גאה לשלושה בנים - סהר, בן ועדן. מאחורי 12 שנות לימוד ואני גאה לומר שאני בעלת ניסיון חיים עשיר, תעוזה רבה ודעתנות.
מזה 22 שנה אני עובדת בחברת ''גרפיטי'', ובסך הכל כ-40 שנה בענף הציוד המשרדי. גרפיטי הינה חברה לצרכי משרד וחברת בת של מפעלי "נייר חדרה", עובדים בה כ-220 עובדים, רובם מאוגדים בהסתדרות.
במסגרת עבודתי אני משמשת כמנהלת תיק לקוחות VIP, ובעבר ניהלתי את מוקד שירות הלקוחות של החברה. בשלוש השנים האחרונות אני משמשת כיו"ר ועד העובדים בחברה, מתחילתו של ההסכם הקיבוצי שהסדיר לראשונה את תנאי העסקתנו באופן אחיד וכולל.
בעיני, הסכם קיבוצי=ביטחון והסכם=ברית. למה אני מדמה את המעסיק? מעסיק הוא סוג של הורה. מעסיק טוב מוביל לתועלת המקסימלית ולשגשוג החברה יד ביד עם המשאב האנושי ועל כן צריך להעצים משאב זה ולראות בו שותף, מכל המשתמע.
כידוע, במקום העבודה ישנן תחלופות רבות של בעלי תפקידים, ולכל אחד אישיות, אופי ורצונות שונים. לא פעם העובד מרגיש את הצורך בביטחון ולדעת שיש מי שייצג אותו. בסופו של יום כולנו זוכרים שאנו מתפרנסים ממקום העבודה ולכולנו מטרה אחת - הצלחת העסק למען רווחת כולנו.
בהתאם לכך, גם העובד מבין שההסכם הוא דו-צדדי, ושלצד הזכויות ישנן גם חובות שעל העובד לעמוד בהן. כולנו משפחה אחת, רקמה אנושית אחת.
אז מה גרם להתגייסותי להקמת ועד עובדים בגרפיטי? היו פניות כאלה ואחרות מעובדי החברה על כך שאנו לא מאוגדים ושישנן עוולות, מה גם שחברת האם וחברות הבנות עברו לעבוד במתחם שלנו והיו מאוגדים זה שנים רבות לפנינו ועל כן "צפו" על פני השטח יותר ויותר דיבורים ושמועות אודות תנאים שהם מקבלים ואנחנו לא. אפליה זו צרמה והביאה למרמור ולרצון לנסות ולשפר את המצב.
משראיתי את חבריי כפופי ראש ומשראו בי את מי שיש בה - האסרטיביות והיכולת להתמסר לתפקיד בחריצות ובהתמדה - אט אט גמלה בי ההחלטה להרים את הכפפה ולארגן את העובדים.
המשימה, בלשון המעטה הייתה לא פשוטה, אך עם נחישות והתמדה הצלחנו לקיימה, ואני חייבת לציין כי זכינו גם לשיתוף פעולה מצד המעסיק. בתהליך לא היינו לבד אלא ליוו אותנו נציגי ההסתדרות ממרחב השפלה משה ארבלי ודני אוחיון ובעבודה השוטפת כיום מלווה אותי באופן נחוש ומסור יוגב עשור מהסתדרות עובדי התעשייה שבראשות גבי אסרף, שתמיד נמצא שם בשבילי.
ההסכם הקיבוצי שנחתם בזמנו היה הסכם ראשוני, ורחוק מלהיות אופטימלי. בימים אלה אנו עומדים לפני חתימת הסכם חדש, כשבינתיים למדנו דבר או שניים. אני מאמינה שנהיה אנשי בשורה, למען החברה והעובדים כאחד.
בשורות טובות ואיחולי בריאות לכולנו, ניצה וינדמן
הטור של ניצה נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, הקישו כאן
ניצה וינדמן
