במשך שנים משרד הדתות התקשר באופן ישיר להבדל בין חילונים לדתיים. היום, בעזרת כבוד הדדי, הצלחנו לנפץ את המיתוס וליצור משרד שוויוני, מכבד ומכיל את כל גווני האוכלוסייה, ואני גאה בחלק שלקחתי בתהליך זה.
נעים להכיר, אני קרן שירוני, בת 41 , דור שלישי בירושלים, נשואה לאופיר ואמא לאורי וליה, בעלת תואר ראשון במדעי החברה ויחסים בינלאומיים.
התחלתי את דרכי לפני 17 שנה במשרד ראש הממשלה ובשנת 2004 עברתי למשרד הדתות, שלימים הפך להיות המשרד לשירותי דת. בחורה צעירה, חילונית ונמרצת במשרד בעל אופי דתי. בהחלט הייתי עוף מוזר בנוף.
מהרגע שהגעתי למשרד היה חשוב לי להשפיע, לשנות, להיות מעורבת. במשך השנים התברגתי בתפקידים שונים במשרד והפכתי להיות אחת הדמויות הקרובות ביותר לשרים שכיהנו במשרד, וכיום אני מנהלת את מערך פניות הציבור באגף הדוברות.
מתוך הרצון העז לסייע, לפני כשש שנים הצטרפתי לוועד העובדים במשרד ובמהלך ארבע השנים האחרונות אני משמשת כיו"ר ועד העובדים.
במהלך השנים המשרד לשירותי דת הפך להיות מגוון יותר ומכיל עובדים ממגוון קשת האוכלוסייה, חילונים, חרדים, דתיים, בני הקהילה האתיופית ועוד. המאבק הקשה ביותר עמו אנו מתמודדים כיום הוא השוואת תנאי השכר של עובדי המשרד לשירותי דת לכלל משרדי הממשלה. המשרד שלנו "מככב" בתחתית טבלת השכר של המגזר הציבור וכ-70% מעובדי המשרד מקבלים השלמה לשכר מינימום.
בשנים האחרונות, מתוך עבודה מאומצת, שיתוף פעולה מדהים וליווי צמוד של נציגי ההסתדרות במרחב ירושלים ובראשם יו"ר המרחב דני בונפיל, הצלחנו להביא להכרה בחשיבות המשרד ובעובדיו. אנו עדיין נמצאים במאבק להשוואת תנאי השכר אבל אין לי כל ספק שבעזרת ההסתדרות נעשה ונצליח. עובדי המרחב בירושלים מלוכדים, מחבקים ומעניקים הרגשת עוגן לכלל ועדי העובדים בעיר ולעובדים בכללותם.
מהן המטרות האישיות שלי? אולי זה ישמע קצת קלישאה כמו "להביא שלום עולמי", אבל המטרה שלי היא באמת להביא לשלום חברתי. בימים אלו אני מקדמת שני מיזמים חברתיים: האחד, נוגע לתופעת חרם ילדים בבתי ספר והשני, הקמת מאגר מתנדבות "נשים למען נשים" במסגרת תכנית "המאיצה" של נעמת.
הרקע בו אני פועלת הוא עיר הבירה של כולנו. ירושלים בשבילי זה לב. נולדתי, גדלתי והתעצבתי בירושלים, ולחלוטין יש לי את האופי הירושלמי הטיפוסי. אנחנו עקשנים ויודעים בדיוק מה אנחנו רוצים, לא מוותרים על העיר שלנו אף פעם ומוכנים להילחם למענה גם כשקשה. בתמורה, ירושלים מעניקה לנו את השילוב המדהים של מגוון התושבים, את הקדושה המיוחדת שיש רק לה ואת הזכות להגשים את החלום הגדול שאבותינו חלמו עליו דורות שלמים - לחיות בה ולבנות אותה.
הסיוע לחברה הירושלמית בער בי מאז ומתמיד. בשנים האחרונות אני מסייעת במגוון נושאים ובעיות בעיר, תוך התמקדות בזכויות נשים במקום העבודה והעצמה נשית. אני מאמינה בכל ליבי שנשים יכולות להיות רעיות, אימהות ונשות קריירה מדהימות. אני לא מאמינה בניפוץ תקרת הזכוכית – היא נופצה כבר מזמן. אני מאמינה בהגשמה עצמית והעצמה אישית נשית.
במסגרת עבודתי במשרד לשירותי דת, רכשתי ידע מקצועי נרחב בתחום הקבורה, תחום שאנשים נרתעים מלהגיע אליו. ובמקום הזה שבו אנשים כל כך זקוקים לעזרה, מצאתי את השליחות שלי. דרכי ההתקשרות אלי מפורסמים בערוצי תקשורת רבים ובקבוצות רבות ברשתות החברתיות וכל אדם הזקוק לסיוע בתחום הקבורה מופנה אלי או פונה בעצמו, ותודה לאל שנותן בידי את הכוח לסייע.
החברה הירושלמית היא חברה עוטפת ומחבקת, בזכות המגוון הרחב שיש בעיר, אפשרויות הסיוע והערבות ההדדית רחבה יותר. מנקודת המבט שלי, אני בהחלט יכולה לומר שווועדי העובדים בירושלים מחוברים ומלוכדים ותמיד ניתן לראות בקבוצות המשותפות את העזרה אחד לשני, בבעיות פרטניות ובבעיות הנוגעות לעובדים בעיר.
לרגל יום ירושלים, אני מאחלת שבכל חלקי הארץ נזכה לסולידריות ולשיתופי פעולה יפים כמו שיש בעיר הבירה שלנו, ומקווה שערכי העבודה המאורגנת ימשיכו להוביל את העשייה למען האדם העובד בישראל.
שלכן ושלכם,
קרן שירוני
*הטור של קרן נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, הקישו כאן
קרן שירוני
