זכויות עובדים בשעת חירום

יש להדגיש כי נושאים של פיצויים ותשלום שכר לעובדים בתקופות חירום מוסדרים בדרך כלל בדיעבד בהסכמים קיבוציים ובחקיקה, ולכן חלק מהתשובות מבוססות על ניסיון העבר (הסכמים, צווי הרחבה ותקנות נזק מלחמה ונזק עקיף) וחלקן על הוראות חוק.

כלל המידע בעמוד זה נכון ליום 8.6.2026. יש לעקוב אחר השינויים בהוראות פיקוד העורף וההסכמים שיחתמו. מענה יינתן בהתאם למצב המשפטי המשתנה מעת לעת.

האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם ניתנה הוראה של פיקוד העורף על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים באזור בו נמצא מקום העבודה?

אם ניתנה ההחלטה של פיקוד העורף כאמור, אזי לא ניתן לחייב את העובד להופיע לעבודה. אלא אם מדובר במפעל חיוני אז חלות הוראות אחרות (ראו פירוט בתשובה 2).

האם אני מחויב להתייצב בעבודה אם מקום העבודה שלי הינו חיוני והמעסיק מחייב אותי לבוא לעבודה אך אני חושש?

במפעלים חיוניים יש לאפשר רציפות תפקודית. אם מקום העבודה בעל אישור כמפעל חיוני, והמעסיק הודיע לעובד כי הוא נמצא ברשימת העובדים החיוניים שקיבלו צו גיוס, הרי שחובה עליו להתייצב לעבודה.

גם על מפעל חיוני חלה החובה לפעול בהתאם להוראות פיקוד העורף ולספק לעובדים (במבנה או בשטח) אמצעי מיגון בהתאם לטבלת הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.

האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם ניתנה החלטה של פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך בו לומדים ילדיי?

1. ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד. עובד רשאי להיעדר מעבודה בעקבות סגירת מוסד חינוך בשל החלטה של פיקוד העורף אם מתקיימים התנאים הבאים במצטבר:

מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד/ת או שהעובד/ת הוא ההורה העצמאי של הילד.
• בן הזוג של העובד הוא עובד או עובד עצמאי והוא לא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד
• בן הזוג של העובד הוא לא עובד או עובד עצמאי ונבצר ממנו להשגיח על הילד.

בנוסף מתקיימים התנאים הבאים:

• במקום העבודה של העובד או בן זוגו לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד.
• גילו של הילד עד 14 שנים, או גילו של הילד עד 21 והוא בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד.

יש לשים לב כי נכון להיום קיימת הכרזה על מצב מיוחד בעורף בתוקף עד ליום 16.6.26 ויש לעקוב אחרי הוראות ההתגוננות המתעדכנות של פיקוד העורף לפי ההתפתחויות.

האם המעסיק יכול לפטר אותי, אם אני לא מגיע לעבודה עקב מגבלות שנקבעו על ידי פיקוד העורף?

בהתאם לחוק (חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו-2006) אסור למעסיק לפטר עובדים אשר נעדרים ממקום עבודתם כתוצאה מהוראות שניתנו בסמכות עקב קיומו של מצב מיוחד בעורף.

אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה, והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה (בגלל המצב הבטחוני), לא תחול ההגנה המיוחדת מפני פיטורים. כמובן שעובד עדיין רשאי להיעדר מעבודה בגין נסיבות היעדרות מוצדקות רגילות (חופשה מאושרת, מחלה).

אילו הגבלות חלות על מעסיק של עובד שקיבל/ה צו 8 וגויס/ה למילואים? האם מותר לפטר, להוציא לחל"ת או לפגוע בתנאי העבודה של משרת מילואים?

חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.

בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים, אלא בהיתר מטעם ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

בהתאם להסכם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי שהורחבה בצו הרחבה, הורחבה התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרת מילואים וחל איסור לפטר עובד שהיה במילואים 60 ימים מצטברים בשנה קלנדרית, גם ב-30 הימים שלאחר 30 ימי ההגנה לפי החוק (אלא אם כן מתקיימים טעמים מיוחדים והפיטורים לא קשורים למילואים).

ההסכם אוסר גם על הוצאתו לחל"ת של עובד שנעדר בשל שירות מילואים, גם בתקופה של 30 הימים שלאחר 30 ימי ההגנה לפי החוק (אלא אם כן מתקיימים טעמים מיוחדים, החל"ת לא קשור למילואים וניתנה הסכמה של העובד לחל"ת).

ההסכם אוסר גם לפגוע בתנאי עבודתו של משרת המילואים – בהיקף משרה או בהכנסה – לרבות ניודו לתפקיד אחר, הוספת או גריעת מטלות, בתקופת המילואים וגם בתקופה של 30 הימים העוקבים ל-30 הימים שלאחר תום שירות המילואים.

בן/בת הזוג שלי משרת במילואים. מהן זכויותיי? האם אני זכאי להיעדר מהעבודה בתשלום?

החוק אוסר על פיטורים של עובד בשל שירות במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו.

החוק אוסר על פיטורים או הוצאה של בן זוג של משרת מילואים בצו חירום לחל"ת של 30 יום לפחות בתקופת המילואים ו-14 יום לאחריה אלא בהיתר מועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

לפי ההסכם שנחתם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי, שהורחב בצו הרחבה, בן זוג של משרת מילואים זכאי לעד 8 ימי היעדרות בתשלום בהתאם לימי המילואים המצטברים של בן הזוג (החל מ-31 ימי מילואים מצטברים בשנה), לפי התנאים בהסכם ובצו ההרחבה. כמו כן בן זוג של משרת מילואים זכאי לפי חוק עבודת נשים לשעת היעדרות ביום מהעבודה בזמן שירות המילואים.

*המידע באתר/ אפליקציה של ההסתדרות הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. השימוש במידע המופיע באתר/ אפליקציה אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש/ת בלבד – יש לעיין בתקנון ותנאי השימוש באתר/ אפליקציה.

אני עובד קבלן כוח אדם, והמעסיק אצלו אני משובץ אינו מקום עבודה חיוני ואינני יכול להגיע לעבודה עקב סגירת מוסד החינוך של ילדי, מהן זכויותיי?

בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום יש התייחסות גם לפיטוריו של עובד קבלן. החוק קובע כי גם מעסיק בפועל לא יכול לגרום לפיטוריו של עובד בשל היעדרותו מהעבודה בנסיבות הנדונות. החוק קובע כי אם פוטר עובד כזה, על המעסיק הנטל להוכיח כי הייתה לכך סיבה אחרת.

במידה ועובד הקבלן נעדר מעבודתו בעקבות הוראה של פיקוד העורף הוא יהיה זכאי להגנה מפני פיטורים בהתאם לאותם תנאים כעובד רגיל שנעדר עקב סגירת מוסדות החינוך של ילדיו בהתאם להוראה של פיקוד העורף.

אני מועסק במקום עבודה חיוני, והוצא לי צו גיוס לעבודה במפעל חיוני, אך מוסד החינוך של ילדיי נסגר ואין מי שישמור עליהם, האם אני מחויב לצאת לעבודה?

בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, אם הוצא צו גיוס על ידי שר העבודה לעבודה במפעל חיוני, החובה המוטלת על המעסיק לגלות התחשבות על פי חוק, היא חובה עמומה: "בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם". על פי החוק החובה היא לכאורה רק כלפי אישה עובדת ולא גבר עובד, כמו כן לא ברור מהי התוצאה האופרטיבית של "הבאה בחשבון של הקשיים". יתכן שהתוצאה היא חיוב עבודה לזמן קצר יותר אך לא פטור מלא מהתייצבות ואין תשובה חד משמעית לחובת המעסיק. בנוסף קיים בחוק פטור לחייל או שוטר וכן אישה הרה או אישה שילדה וטרם חלפה שנה מיום הלידה, נוער מתחת לגיל 16 ועובדים מעל גיל פרישה.

יצוין שעל המעסיק ליידע את העובדים ברשימת העובדים שהוצא להם צו גיוס.

איך אני יודע אם מקום העבודה שלי חיוני או שהעבודה שלי חיונית? המעסיק טוען שמקום העבודה הוא מקום עבודה חיוני?

מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בהיותו חיוני לצורכי הגנה וביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים.

מקומות עבודה המוגדרים חיוניים: מפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כגון תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, אספקת תרופות, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא, וכן שירותים חיוניים שונים בענפים שונים, כגון ענפי הבניין, תקשורת, בנקאות, פיננסים ומיסים, חקלאות, טואלטיקה, ניקיון ותמרוקים, אופטיקה, פארמה ועוד.

עובד המועסק במפעל חיוני צריך לקבל הודעה על כך ממעסיקו עם תחילת עבודתו. אם לעובד יש ספק לגבי היות מקום עבודתו "מפעל חיוני", עליו לפנות למעסיק לקבלת התעודה המודיעה על היותו של המפעל חיוני. ככל שאין מענה מספק מהמפעל ניתן להתקשר לרשות כוח אדם לשעת חירום במספרים לבירור האם המפעל חיוני או לא:

סניף טלפון

מטה ארצי 074-7696188

מרחב צפון 04-8631091

מרחב מרכז 074-7605108

מרחב ירושלים 074-7605027

מרחב דרום 08-6264781, 08-6264756 באתר משרד העבודה ניתן למצוא את רשימת המפעלים החיוניים – לחצו כאן למעבר.

אם עובד נעדר מהעבודה בהתאם להנחיות פיקוד העורף – האם יש לשלם לו שכר בעד הימים שנעדר מהעבודה?

ראשית, יש לבדוק האם מדובר במפעל חיוני כמפורט לעיל.

שנית, עד היום ההסתדרות חתמה על הסכמים קיבוציים המחייבים לשלם לעובדים שכר במידה והם נעדרו עקב הנחיות פיקוד העורף, בנסיבות המזכות בתשלומו.

יודגש כי לא ניתן להסתמך כבר עכשיו על תשלום שכר מלא או חלקי שכן, כאמור, נושאים אלה מוסדרים בדיעבד.

מה השכר לו אהיה זכאי ומתי הוא ישולם?

תשלום השכר והתנאים לתשלומו ייקבעו על פי התקנות וההסכמים אם וככל שייחתמו.

אני עובד במפעל חיוני, האם יכול המעסיק לחייב אותי לעבוד שעות נוספות ו/או בשעות המנוחה השבועית?

העסקה בשעות נוספות ב"מפעל חיוני" שהוכרז על ידי שר העבודה ככזה, נעשית בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לרבות ההיתר הכללי להעסקת עובדים בשעות נוספות שנחתם על ידי שר העבודה על פי תנאיו. אם מוצא לעובד צו גיוס בהחלטה קונקרטית של שר העבודה, מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, אז הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי עובד מגויס לא יחולו, בכפוף לקבוע בהוראות החוק לגבי אי התחולה, ולמעט איסור העסקה במנוחה שבועית.

מה הן זכויותיי אם המעסיק החליט על דעת עצמו על סגירת מקום העבודה (ללא הנחיות פיקוד העורף)?

במקרה בו המעסיק בחר מיוזמתו לסגור את מקום העבודה, המעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שצברו, ובלבד, שהחופשה לא תעלה על שבעה ימים רצופים. ככל ולעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד לצאת לחופשה ויהיה עליו לשלם לעובד שכר מלא או שלא להוציאו לחופשה מעבר למכסה שצבורה לזכותו. חשוב לציין כי במקרה כזה המעסיק גם אינו רשאי לנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שהוא יצבור בעתיד. במקרה בו מדובר בחופשה שעולה על שבעה ימים רצופים על המעסיק להודיע לעובד שבועיים מראש, ככל ולא יעשה כן, המעסיק לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.

אם מקום העבודה עובד כרגיל, אבל העובד פוחד לצאת מהבית לעבודה – האם יש לשלם לו שכר?

בעקרון זו אינה סיבה להיעדרות המזכה בשכר. יש לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף, ראו בעניין זה את התשובות שלעיל. באופן עקרוני, ככל שאין בהוראות פיקוד העורף כדי למנוע מן העובד להתייצב לעבודה, עליו להתייצב לעבודה. אם העובד לא התייצב לעבודה שלא מאחת הסיבות שפורטו לעיל, המעסיק אינו מחויב לשלם לעובד שכר. בכל מקרה רצוי להגיע עם המעסיק להסכמה בעניין, למשל על תשלום שכר על חשבון ימי חופשה צבורים של העובד.

האם המעסיק שלי יכול לחייב אותי באופן חד צדדי לצאת לחל"ת? אומר שאין עבודה/ סגר את העסק

כעקרון חל"ת אמור להיות בהסכמה בין העובד למעסיק.

במקרה של יציאה של העובד לחל"ת, העובד יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה בכפוף לפרסום מתווה לתגמולים לחל"ת, כפי שהיה במסגרת "שאגת הארי". מנסיון העבר, נקבעו תנאים מקלים המזכים בדמי אבטלה, כגון קיצור של תקופת החל"ת הנדרשת, קיצור של תקופת האכשרה הנדרשת, הקלות לגבי מימוש הזכאות לאבטלה בתקופה שקדמה לחל"ת, זכאות גם לאחר גיל הפרישה ועוד.

כמו כן, הזכאות לדמי אבטלה מותנית בתקופה מינימלית של חל"ת, בתנאים כפי שיפורסמו.

בכל מקרה מומלץ להגיע להסכמה עם המעסיק לגבי אי פגיעה בזכויות הסוציאליות (הפרשות לקופות וכד').

אני נמצא בחופשת מחלה או בחופשה, למה אני זכאי?

הזכאות הרגילה. תקבל דמי מחלה או שכר לחופשה, וינכו את ימי החופשה או המחלה שניצלת, בהתאם לחוק ו/או להסכם החל על העובד. אין קשר בין מצב החירום להיעדרות שהיא מכוח מקור אחר- חוק או הסכם.

*המידע באתר/ אפליקציה של ההסתדרות הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. השימוש במידע המופיע באתר/ אפליקציה אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש/ת בלבד – יש לעיין בתקנון ותנאי השימוש באתר/ אפליקציה.