ההסתדרות בהתייחסות לחוק ההסדרים: "מגמת ההפרטה מסכנת עובדים ואת יציבות המשק"

ההסתדרות העבירה היום (א') למשרד האוצר את עמדתה הראשונית בנוגע לטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026. במסמך המפורט, שנוסח על ידי האגף לאיגוד מקצועי, מתריעה ההסתדרות מפני מגמת הפרטה מתרחבת בתשתיות ובשירותים החיוניים, שעלולה לסכן את ביטחון העובדים, את השירות לציבור ואת יציבות המשק הישראלי. לצד התנגדות לרפורמות מבניות רחבות היקף, ההסתדרות מביעה גם תמיכה בצעדים נקודתיים שנועדו לחזק את התעסוקה ולהסדיר נכסים לא מנוצלים.

עיקרי ההתנגדויות וההמלצות:

• רכבת ישראל – התנגדות נחרצת להפרטה. ההסתדרות מתנגדת בתוקף להצעת הממשלה להוציא שירותי תחזוקה והפעלה של רכבת ישראל לגורמים פרטיים. במסמך נכתב כי ההצעה נשענת על בסיס עובדתי שגוי ומתעלמת משיפור עקבי במדדי הדיוק והאמינות בשנים האחרונות. ניסיון עבר בארץ ובעולם מלמד שהפרטות מסוג זה הובילו לעלייה בהוצאות, ירידה בכשירות הטכנית ופגיעה ברמת השירות לציבור. בהסתדרות מוסיפים כי הפרטה תפגע בידע המקצועי המצטבר, תעודד העסקה קבלנית ותכביד על רציפות תפעולית בחירום. במסמך נכתב: "עובדי הרכבת הוכיחו יכולת תפקוד תחת ירי ורקטות – חברות זרות לא עמדו בכך".
• שדות התעופה – חשש לפגיעה בביטחון וביכולת פיקוח. ההסתדרות מתריעה כי העברת נמלי התעופה לגופים פרטיים תחליש את הפיקוח ותיצור זיקה בין רווחיות לתפעול בטיחותי. במסמך נכתב: "הצעת החוק מאפשרת הפעלה בידי זכיין בעל אינטרס מסחרי – מודל בלתי מבוקר דיו בשעת משבר".
• קידום נמל חדרה ואשקלון – "אין הצדקה תפעולית". ההסתדרות טוענת כי אין נתונים המצדיקים הקמת נמלים חדשים. נדרשת הוכחת ניצול של לפחות 90% מהקיבולת הנוכחית במשך תקופה ממושכת בטרם יהיה מקום להרחבה. עוד נכתב כי הוצאת פעילות מקצועית מחברת החשמל ומקצא"א תגרום לאובדן ידע תפעולי שנצבר במשך עשורים, תפגע ברציפות אספקת אנרגיה בעת חירום ותייצר סיכוני בטיחות.
• משק החלב – פגיעה בייצור מקומי ובביטחון מזון. ההסתדרות מתנגדת לביטול מכסות ולהרחבת יבוא בענף החלב. חלקו של החלב הגולמי במחיר לצרכן נמוך ומוערך בכ־10%–15% בלבד, ולכן שינוי רגולציה עשוי שלא להוזיל מחירים לציבור. דה־רגולציה צפויה לפגוע ברפתות קטנות ובפריפריה התעסוקתית ולהגדיל תלות ביבוא בתקופות משבר.
• רשויות מקומיות – חשש לקיצוצים ופגיעה בשירותים. ההסתדרות מזהירה כי הקשחת נוסחת מענקי האיזון והקמת "קרן הארנונה" עלולות להוביל רשויות רבות לקיצוצים נרחבים ולפגיעה בתחומי חינוך, רווחה וקהילה.
• ריווח מדרגות מס – ההסתדרות מזהירה כי המהלך שמוצג כהטבה לשכבות הביניים צפוי להיטיב באופן פרדוקסלי בעיקר עם העשירונים העליונים. בהסתדרות מדגישים כי המגזר הציבורי היה הראשון להיכנס מתחת לאלונקה ולכן מן הראוי שככל שמבצעים תיקונים במיסוי אותם עובדים שהיו הראשונים לתת גם יהיו הראשונים לקבל.
• הטמעת טכנולוגיות לשיפור השירות הציבורי – ההסתדרות מציינת כי יישום התיקון המוצע מעניק סמכויות רחבות מדי למערך הדיגיטל ולממונה על התקציבים, אשר ״יהפכו בפועל לנציבות שירות המדינה״ בכל הקשור לניהול התקנים ולבחינת צרכי כוח האדם בממשלה. בנוסף, ההצעה מאפשרת למערך הדיגיטל ״לערוך בחינה של חלופות טכנולוגיות גם ללא בקשה להגדלת כוח האדם״, ובכך מעניקה לו יכולת להתערב מקצועית במצבת התקנים הקיימת, גם כשאין לכך הצדקה או דרישה תפעולית ברורה. עוד מדגישים בהסתדרות כי לוחות הזמנים והחובה להיוועצות עלולים לעכב את השיפור וליצור עומס בירוקרטי, וזאת בניגוד למטרת הרפורמה.

מעבר לנושאים שפורטו לעיל, מסמך ההסתדרות כולל עשרות סעיפים נוספים הנוגעים לביטוח הלאומי, לרגולציית חניה לנכים, ליציבות מערכת התיירות, לתמחור פליטות, למתווה חלוקת הכנסות בין בתי חולים לקופות ועוד. בכל הסעיפים מופיעה דרישה קבועה אחת: דיון ציבורי שקוף והבטחת רשת הגנה לעובדים ולשירותים החיוניים – עוד לפני כל שינוי מבני.

מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, אדם בלומנברג: "אנחנו בעד חדשנות ובעד יעילות, אך לא במחיר של עקירת תשתיות חיוניות מידי הציבור והימור על עתידם של אזרחי ישראל. אם הממשלה תבחר לקדם רפורמות שמבוססות על נתונים, על איזון ואחריות – נהיה שותפים ראשונים כפי שאנחנו יודעים להיות. אך אם נראה ניסיונות להוביל מהלכים חפוזים שכל מטרתם להוביל להפרטה בלתי מבוקרת, לא נעמוד מהצד ונגן על האזרחים ועל העובדים בפרט".