מובילה לשינוי: הכירו את אידית אטיאס

שלום לכולן/ם,

שמי אידית אטיאס, חברת ועד ומנהלת מערך המשק בשירותי בריאות כללית מחוז הדרום. אני בת 52, נשואה עם 5 ילדים, גרה בבאר שבע.

אני עובדת בכללית כבר 26 שנים, בעיקר במחלקת הכספים. לפני כ-8 שנים הפכתי לחברת ועד, דבר שבזכותו קיבלתי הכרה ועשייה בתחומי רווחה, תרבות ועזרה לעובדים היקרים.

נושא השירות והקשר עם העובד, ואנשים בכלל, תמיד היו חשובים לי, ובטח כשאני במקום בו אני יכולה להביא מעצמי, מניסיוני ומההיכרות עם עובדים רבים ברחבי המחוז.

כחברת ועד גיליתי את הכוח הטמון בוועד חזק עם גב חזק. לעזור, לתמוך ולפעמים אפילו רק להקשיב נותנים כוח לצד השני ומעניקים לי תחושת סיפוק אדירה.

בתקופה זו הכרתי את ההסתדרות וחשיבותה בחיי העובד, את פועלה למען העובד, את תפקידם של מזכירי האיגוד המקצועי, את ההגנה שהם מספקים לעובד ברגעי משבר ואת ההטבות בזמן שגרה, בעצם ההבנה שיש לעובד כתובת לאן לפנות.

הבנתי מהם הסכמים קיבוציים וכמה ההסתדרות נלחמת עבור העובדים יחד עם הוועדים על מנת לשמור ולשמר את זכויותיהם ותנאי העסקתם.

לפני כשנה קיבלתי החלטה אישית לעשות גם שינוי מקצועי, ועברתי לניהול עובדות/י הניקיון במחוז.

העובדים האלה, שחלקם שקופים לציבור, עושים עבודה מדהימה. לקחתי על עצמי לעשות שינוי בתדמיתם ובתחושתם.

בשנה שחלפה נסעתי בין כל מרפאות המחוז, מאשקלון ועד אילת, החל במרפאות הגדולות וכלה בקטנות ובמרפאות שנמצאות בפזורה הבדואית ששייכת למחוז, נפגשתי ושוחחתי עם העובדים, שמעתי את שעל ליבם ועודדתי אותם לפנות לצוות המשרד בכל עניין.

זאת בזכות הצוות הנהדר של ההסתדרות במרחב הנגב ושל מזכירי האיגוד אשר מלווים ומייעצים ודלתם פתוחה תמיד.

בשנה שחלפה ההסתדרות במרחב הנגב דאגה לנו לימי גיבוש לעובדים, וכן לימי הדרכות מקצועיות.

השילוב של עיסוקי עם התפקיד שלי כחברת וועד הוא מעין משאלת לב שהתגשמה, אני רואה בתפקיד זה שליחות והגשמה עצמית. חשוב לי להודות ליו"ר וועד העובדים של כללית מחוז דרום פנינה פחימה, שמהווה עבורי השראה בעשייתה הרבה למען העובדים, על תמיכתה הגדולה בי ובשאר חברי הוועד.

אין ספק שגם תמיכת הנהלת מחוז דרום היא גורם משמעותי בהובלת הסקטור ובאפשרות לסייע לעובדי המחוז היקרים.

החזון שלי הוא להמשיך בעשייה, לשפר ולהעצים את עובדי המשק, לדאוג למשאבים, לאפשר ביטחון כלכלי ותעסוקתי ולתרום לתחושת המשפחתיות המאפיינת את מחוז דרום.

לכולן/ם מגיע מקום עבודה עם ביטחון תעסוקתי אישי ותחושה של משפחה, כמו שהכללית מאפשרת.

אסיים במשפט שאני מאמינה בו, מאת וינסטון צ'רצ'יל: "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה".

שלכם ושלכן,

אידית

*הטור של אידית נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן