השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה: הזדמנות או איום?

בוועידה הכלכלית של ישראל שנערכה היום, עלתה אחת הסוגיות הבוערות ביותר בשוק העבודה: השפעת הבינה המלאכותית (AI) על עתיד התעסוקה. אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, הציג תמונה מורכבת, לא רק של סיכונים, אלא גם של הזדמנויות.

"אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית", אמר בלומנברג. "כמו המהפכה התעשייתית, גם כאן נשמעות נבואות זעם על אבטלה המונית וכאוס בשוק העבודה. אבל ההיסטוריה מלמדת אחרת: טכנולוגיות חדשות מביאות לפריון גבוה יותר, לשכר גבוה יותר ולצמצום שעות העבודה. יש מחקרים שמוכיחים את זה".

המספרים שמאחורי המהפכה:

• כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות בשנים הקרובות.
• 77% מהמעסיקים כבר מכשירים עובדים לשינויים.
• 69% מגייסים עובדים עם יכולות עבודה עם AI.

במקביל, נתוני בנק ישראל וה OECD- מראים כי- 47% מהתפקידים הקיימים ניתנים להעצמה באמצעות טכנולוגיה, לא בהכרח לצמצום. לדוגמה: מה שאפשר לעשות היום בתשע שעות, ייעשה בעתיד בשעתיים בלבד. לעומת זאת, המחקרים מראים כי 33% מהמקצועות אינם ניתנים להחלפה על ידי AI כלל.

מי בסיכון ומי בטוח?

המקצועות החשופים ביותר לשינויים כוללים קופאים וקופאיות, פקידים, מאשרי הלוואות, טלמרקטינג ועוזרי מחקר. גם יועצי ניהול וטלרים בבנקים נמצאים ברשימה. לעומת זאת, מקצועות כמו חתמי ביטוח, עורכים ומתמטיקאים נחשבים בטוחים יותר, בזכות הצורך בשיקול דעת אנושי מורכב.

הסיכונים: לא רק טכנולוגיה

בלומנברג מזהיר מפני השלכות חברתיות:

• פיטורים לעובדים שלא יסתגלו לשינויים.
• אפליה אלגוריתמית על בסיס מגדר, מוגבלות או שירות מילואים וכדומה.
• פגיעה בפרטיות ובשיטות הניהול המסורתיות.
• החלשת העבודה המאורגנת.

הפתרון: חוזה חברתי חדש

"המכונה לא תחליף את האדם", מדגיש בלומנברג, "האדם יוחלף ע״י מי שיודע להפעיל את המכונה ".
לדבריו, המדינה, ההסתדרות והמעסיקים חייבים לפעול יחד כדי להבטיח שהרווחים מהטכנולוגיה יחזרו לעובדים, באמצעות מיסוי הוגן, קיצור שבוע העבודה והכשרות מקצועיות.
"ככל שהכניסה של AI תעמיק, עלות ההון תרד", הוא מסביר. "הכסף צריך להתגלגל חזרה לעובדים, ולא להישאר רק אצל בעלי ההון".