בעקבות עתירת ההסתדרות: הושלמו הליכי המינויים של דירקטורים מקרב העובדים בחברות ממשלתיות

על רקע עתירה שהגישה ההסתדרות לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ), הודיעה המדינה על השלמת הליכי מינויים של דירקטורים מקרב העובדים בחמש חברות ממשלתיות ש"נגררו" במשך תקופה ארוכה מאוד, ובהן חברת החשמל, רכבת ישראל ומקורות.

חוק החברות הממשלתיות קובע כי בחברה ממשלתית המעסיקה למעלה מ-100 עובדים יכהנו שני נציגים מקרב העובדים. בהתאם לחוק, נערכות בחירות בקרב העובדים בליווי ארגון העובדים היציג, שבמסגרתן השרים בוחרים שני נציגים מתוך שישה לכהן כדירקטורים.

במקרה זה, השרים הממונים על החברות הממשלתיות: דודי אמסלם השר לשיתוף פעולה אזורי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב ושר האנרגיה לשעבר ישראל כ"ץ, כמו גם ברשות החברות הממשלתיות עצמה, נקטו במדיניות של "גרירת רגליים" בטיפול בהליכי מינויים אלה ועיכבו במשך תקופה ארוכה מאוד את נושא מינוי הדירקטורים מקרב העובדים. בשנת 2009 התקבל תיקון לחוק החברות הממשלתיות שביקש לקבוע סד זמנים קצר להליך המינויים של דירקטורים מקרב העובדים. אולם, השרים התעלמו גם מתיקון זה.

בחודש יוני האחרון, הגישה ההסתדרות עתירה לבג"ץ בעניין העיכובים המתמשכים במינוי דירקטורים מקרב העובדים בחמש חברות ממשלתיות. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי להסתדרות, ועו"ד יפתח הלינג, סגן היועץ המשפטי.

בעתירה תוארו מקרים של אי השלמת הליכי המינוי במשך שנה וחצי לאחר הליך הבחירות, כאשר במהלך פרקי זמן אלה לא ישבו בדירקטוריונים נציגי עובדים בניגוד למצוות החוק.

בג"ץ, בראשות כבוד השופטים: עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הורה לרשות החברות ולשרים הממונים להשיב לעתירה. בעקבות כך, הודיעו השרים כי ישלימו את הליך מינוי הדירקטורים מקרב העובדים בחברות הממשלתיות. לאור קבלת העתירה, בית המשפט העליון חייב את המדינה לשלם להסתדרות הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪.

עו"ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי להסתדרות מסר בתגובה: "שמח שבעקבות העתירה הושגה התוצאה ושהליך מינוי הדירקטורים מקרב העובדים בחברות ממשלתיות גדולות דוגמת חברת חשמל, רכבת ישראל ומקורות יקודם. מצער כי נאלצנו לפנות ולקבל סעד מבג"ץ וכי בלעדיו הוראות החוק אינן מקוימות. ההסתדרות רואה חשיבות רבה בשילוב נציגי עובדים בדירקטוריונים כמקובל במדינות המערב. העובדים מוסיפים לדירקטוריון החברה נדבך חשוב ויש להם תרומה רבה. שילובם חיוני ומועיל למקומות העבודה, בפרט לאור חוסר ההיכרות של חברי הדירקטוריון עם מקום העבודה עצמו ועם האתגרים הניצבים בפניו".