נשים חזקות הן השראה ומודל עבורי

שלום לכולן ולכולם!

שמי מגי מור, בת 43, יו"ר ועד העובדים של בית החולים אסותא רמת החייל. אני אמא לתאומים בני 6 וחצי, נועם הבן ושי הבת – ילדים קסומים שממלאים את עולמי. אני מגדלת אותם בשותפות עם בת זוג לשעבר. אני גאה להיות שייכת לקהילה הגאה ומקדמת את נושא שוויון הזכויות לקהילה.

את המאבק הראשון שלי התחלתי למעשה כבר בגיל 20, כשהשתחררתי מהצבא אחרי שירות כאחות במקרפ"ר. בדיוק התחלתי לעבוד בבית חולים במרכז הארץ, במחלקה אורטופדית א'. ישבנו מספר אחיות בחדר הצוות של המחלקה ואכלנו ארוחת בוקר. לפתע נכנסו שתי מנקות שעבדו במחלקה, אחת אתיופית והשנייה ערבייה. הן לקחו אוכל ופנו לצאת מחדר הצוות. פניתי אליהן והזמנתי אותן לשבת איתנו, כמו כל אנשי הצוות. התשובה שלהן הדהימה אותי: "אסרו עלינו לאכול כאן כי אנחנו מנקות ומתעסקות בדברים מלוכלכים". בירור מהיר איתן גילה לי שהמפקחת אסרה עליהן לשבת בחדר האוכל. מיד לקחתי את הצלחת העמוסה שלי ויצאתי לאכול איתן במטבח המחלקה. ללא שולחן, על שרפרף, ללא חלונות ובחום אימים. אמרתי לכולם שעד שהנושא לא יטופל וההנחיה הזו תיפסק, אשב איתן לאכול במטבח.

מיד פניתי למנהל המחלקה, אדם משכמו ומעלה שביטל את ההנחיה הנוראית והורה לכל אנשי הצוות, כולל המנקות, שכולם אוכלים בחדר הצוות. זה היה עבורי ניצחון גדול למי שרק עכשיו השתחררה מהצבא. ההרגשה הייתה מדהימה וממלאת סיפוק. זה היה המאבק הראשון שלי עבור המוחלשים, השקופים, עבור העובדות שקולן לא נשמע. מאז בכל השנים נושא זכויות האדם, זכויות נשים וזכויות העובדים הוא בראש מעייני. הזדהות עם מאבקים והפגנת סולידריות עם מאבקים של מיעוטים תמיד ריתקו אותי וגרמו לי להתגייסות.

בחזרה להווה: אני אחות מגיל 17, ובעלת תואר שני בניהול מערכות בריאות ובעלת מומחיות באונקולוגיה. אני עובדת באסותא כ-17 שנים ואוהבת מאוד את העבודה שלי. בעבר שימשתי כחברה בוועד המנהל של תנועת "אחותי" ששמה לה למטרה להעלות את המודעות למאבקן של נשים מזרחיות בחוסר השוויון. בנובמבר 2018 נבחרתי להנהיג את עובדות ועובדי אסותא רמת החייל. נכנסתי לתפקיד תוך מאבק קשה עם הנהלת בית החולים. בסיוע ההסתדרות והאנשים היקרים במרחב תל-אביב ובלשכה המשפטית הצלחנו, ואחרי מאבק של 3 שנים בוטלו כל ההליכים נגדי. כיום אני יו"ר הוועד של כ-1,000 עובדות ועובדים: אחיות, כוחות עזר, מזכירות, סניטרים, דימותנים וסקטורים נוספים. מעל 70% מעובדי בית החולים הן נשים, ולכן חשוב לי לקדם נשים במקום העבודה ולשפר את תנאי שכרן. תמיד מרגש אותי לראות נשים חזקות שמשמשות יו"ריות של ועדים חזקים. הן השראה ומודל עבורי.

בשנתיים האחרונות אוגדו תחת ההסתדרות החדשה כל עובדי אסותא הפזורים בכל המוקדים בארץ, סה"כ כ-4,000 עובדים. החלום הגדול שלי הוא לאגד ולאחד את כולם לוועד אחד ומרכזי שישווה את התנאים של כולם, וישתמש בכוח הזה לשיפור תנאי העבודה של כל עובדי אסותא. אני פועלת מתוך הבנה בקדושה של תפקידי, של תפקיד הוועדים ותפקיד ההסתדרות לשמש פה, לב וגב לכל העובדות והעובדים בישראל תוך שימת דגש למוחלשים שבהם.

ההסתדרות עברה בשנים האחרונות מהפך מעורר התפעלות. תענוג לראות כיצד הפך הארגון לחדשני, יוזם, יצירתי, נגיש לכולם ובעיקר עבור המוחלשים. השינוי גורם לי, לוועד ולעובדים באסותא תחושה שיש מי שדואג ושומר עליהם. אני קמה כל בוקר בתחושת תודה ענקית על הזכות שניתנה לי לשמש אפוד מגן, אוזן ופה עבור עובדות ועובדי אסותא. אני גאה לשמש מנהיגת פועלות ופועלים שלוחמת עבור קידום ושיפור הביטחון התעסוקתי שלהן/ם, ובהחלט אופטימית לגבי העתיד לבוא.

שלכם ושלכן,

מגי

*הטור של מגי נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן