להביא הישגים לעובדים בעזרת הגב של ההסתדרות

שלום לכולן ולכולם,

שמי מירי דותן, יו"ר ועד הגמלאים באוניברסיטת תל-אביב. אני אמא ל-3 ילדים וסבתא ל-3 נכדות. אני בת 71, גרה ברמת השרון.

אני בוגרת אוניברסיטת ת"א בגיאוגרפיה, ובהמשך עשיתי הסבה והכשרה לתחום מדעי הרפואה. עסקתי רבות במחקר רפואי, הדרכתי סטודנטים בבי"ס לרפואת שיניים באוניברסיטה והשתתפתי בפרסום עשרה מאמרים מדעיים.

פרשתי לגמלאות מעבודתי בראשית 2018, לאחר 44 שנות עבודה באוניברסיטה.

הקשר שלי עם ההסתדרות החל לפני כ-15 שנים כשנבחרתי לוועד העובדים באוניברסיטה בראש סקטור הבכ"מ (עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)

בכל 12 השנים ששימשתי בתפקיד הבנתי שאת הכוח שלי, המשענת והגב כדי שאוכל להביא הישגים לעובדים אקבל מההסתדרות.

במהלך השנים הללו הובלתי מאבק לתשלום תוספת שכר מוצדקת של 7.5% לעובדי הבכ"מ. לאחר שבהנהלה סירבו לשלם את התוספת גייסתי את העובדים להפגנות ומחאות מול המשרדים. הסיפור שלנו הגיע לתקשורת ובהתערבות ולחץ ההסתדרות נוסח הסכם שבמסגרתו קיבלנו את התוספת המיוחלת.

כשהבנתי את כוחה של ההסתדרות במאבקי עובדים, הצלחתי לשכנע מאות עובדי מחקר ועובדים שעתיים צעירים, שנאבקו על תנאי ההעסקה שלהם באוניברסיטה, להתפקד להסתדרות ולהיאבק תחת חסותה.

לאחרונה התמודדתי על תפקיד יו"ר ועד הגמלאים באוניברסיטת ת"א, ונבחרתי יחד עם עוד שני חברי ועד – אבי רבר ואילנה יוליס.

בתהליך הבחירות ליו"ר הוועד נעזרתי בהסתדרות הגמלאים והסתדרות המעו"ף שסייעו לי לאורך כל הדרך עד לניצחון.

כיו"ר ועד הגמלאים באוניברסיטה, אפעל עם חבריי ובתמיכת ההסתדרות להשגת המטרות שהצבתי לעצמי, בהן ביסוס מעמד הגמלאים באוניברסיטה, הגדלת תקציב הוועד, השתתפות ללא תשלום בקורסים שנערכים בקמפוס, הקמת קהילה פעילה בנושאי תרבות ופנאי, עזרה הדדית בשמירת הקשר עם גמלאים בודדים ומעל לכל איאבק בנושא שחיקת הפנסיה הצוברת שהיא בעיה כלל ארצית שתטופל ותיפתר אך ורק בעזרת הסתדרות הגמלאים ויו"ר ההסתדרות.

שלכם ושלכן,

מירי

*הטור של מירי נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן