לשנות תפיסה ולקחת פיקוד

מיכל אלחלל-אונפלוס, יו"ר ועד עובדי חברת שב"א, מספרת בטור אישי מיוחד על התהליך הארוך שליווה את חתימת ההסכם הקיבוצי ואיך אפשר להגיע להישגים למען העובדים

  • מיכל אלחלל אונפלוס
    מאת: מיכל אלחלל אונפלוס
  • תאריך פרסום:
  • 2 דקות קריאה

שלום לכולם ולכולן,

שמי מיכל אלחלל-אונפלוס, יו"ר ועד עובדי חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים). בת 49, נשואה+2. במקור מושבניקית מהערבה, וכיום מתגוררת ברמת גן.

ב-25 השנים האחרונות אני עובדת בחברת שב"א, העוסקת בתקשורת פיננסית. מעבר לתפקידי כיו"ר ועד העובדים אני משמשת כמפעילת חדר מחשב.

האירוע המכונן בתפקידי התרחש לפני כ-7 שנים אז התחלפה הנהלת החברה. בשלב מוקדם מאוד היה ברור לנו העובדים שטיפוח העובד או דאגה לצרכיו הסוציאליים אינם בראש מעייני ההנהלה.

אחרי כשנתיים של צמצום בעלויות העובדים, שהתבטא בהפחתה ניכרת של בונוסים וביטול העלאות שכר, החלטנו לעשות מעשה.

היה לי ברור שאהיה מעורבת בצעדים של העובדים. בתור אדם שגדל על ערכים של סוציאליות וערבות הדדית, חשתי צורך לבסס את מעמדם של העובדים בהסכם קיבוצי, כדי לצמצם את יכולת ההנהלה לבצע שינויים שרירותיים בנוגע לתנאי ההעסקה שלהם.

בערב החתמת העובדים להסתדרות, הרגשתי את כובד האחריות על כתפיי. הבנתי שאני מבקשת מהעובדים להאמין בי, למרות שבעצמי לא הבנתי את גבולות גזרת התפקיד. על אף הדרייב שהניע אותי, לא חשתי שיש בידיי את הכלים המתאימים.

ההסתדרות ליוותה אותי לאורך כל התהליך ועדיין מלווה. הנהלת החברה הכירה בהתאגדות שלנו מיד וללא קושי משפטי. אז החל התהליך הארוך של כתיבת ההסכם הקיבוצי.

זה לא היה דבר פשוט מאחר שבחברה בה לעובדים הותיקים לא היה הסכם העסקה היה צורך ללקט מהעובדים מה יש להם ומה אין להם, כדי לבצע מעין "יישור קו".

אחרי שנה וחצי של דיונים קדחתניים חתמנו על הסכם קיבוצי ראשון, שתאם את ערכי הסוציאליות שאני מאמינה בהם בכל ליבי.

כבר 5 שנים שאני משמשת יו"ר ועד העובדים. 5 שנים שבהן אני חשה התפתחות ביכולות האישיות שלי, בידע ובכוח. מאז הבחירות האחרונות הוועד מכיל נשים בלבד, בהתאם לבחירת העובדים. זה הישג מרשים ומחמיא.

אין לי ספק שהאיכויות שלנו כנשים הביאו לכך שלמרות כל האתגרים והקשיים שחווינו בדרך, לא נקטנו בשום שלב בגישה לוחמנית. כל ההישגים שלנו, ויש לנו הישגים מרשימים, הושגו מתוך הידברות והסכמות.

הייתי שמחה לראות נשים נוספות מעזות ולוקחות את המושכות לידיים. אמנם זה כרוך בשינוי תפיסה, אבל ככל שיותר נשים ייקחו פיקוד כך נבסס את מקומנו כשוות בין שווים.

שלכם ושלכן,

מיכל

*הטור של מיכל נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן

עשוי לעניין אותך

  • 16/06/2022

    תחת כל שמיים כולנו בני אדם

    קרא עוד
  • 03/07/2020

    נחנקנו. תנו לנו את המשאבים לייצר שינוי אמיתי

    קרא עוד
  • 16/04/2020

    "ואז הגיעה הקורונה וטרפה את הכל"

    קרא עוד
  • 19/11/2020

    העובדים הם הכוח המניע שלי

    קרא עוד
  • 27/04/2022

    לראות את העובד כאדם ולא כבורג

    קרא עוד
  • 21/10/2021

    אל תפחדו, תעזו: יש לנו הרבה מה להציע ולתרום

    קרא עוד