כוח נשי חזק שלא מפחד להביע את דעתו

שלום לכולם ולכולן,

אני ורד הרוש, בת 52 משוהם, יושבת ראש ועד העובדים במועצה המקומית שוהם בשבע השנים האחרונות. אני אמא לארבע בנות וסבתא לשלושה (הרביעי בדרך).

כאמא לארבע תמיד עברה בראשי עננה של דאגה שלא תהיה להן הגנה כשיהיו בצרה, שלא יפגעו בהן, שלא יחוו אירוע מטלטל שישפיע על חייהן, שלא ייפגעו ע"י החברה, שלא יופלו לרעה ועוד.

בעבר התנדבתי במעון לנשים מוכות במרכז הארץ. אחת לשבוע הגעתי עם סלי מזון. בכל ביקור במעון הזדעזעתי מחדש למראה ילדים קטנים עם עיניים כבויות, נשים צעירות יותר וצעירות פחות מפוחדות וחשדניות. בכל פעם היו עולות בי המחשבות למה הנשים והילדים האלה צריכים להימלט לנפשם ולהסתתר מהגבר האלים, מהאבא שאמור להגן עליהם, לדאוג לשלומם, לאהוב אותם, הרי הם כל עולמו.

היום, כשהאלימות כלפי נשים הפכה לשגרה כמעט יומיומית, ולצערנו החוק לרוב אינו מטיל עונשים כבדים ומרתיעים, אני נחרדת וחרדה כפליים לגורלן של הנשים במדינת ישראל.

את ההסתדרות "פגשתי" לראשונה לפני כעשור כשנבחרתי לוועד העובדים. עד אז כששמעתי על ההסתדרות כגוף שמייצג עובדים ראיתי לנגד עיניי גברים רבים ומעט נשים, אבל לשמחתי נוכחתי לדעת שלא כך הדבר. לא מעט נשים חוזרות למעגל העבודה אבל עדיין לא מספיק נשים מגשימות את עצמן, ממצות את כישוריהן ומכהנות בתפקידים בכירים.

גם אצלנו במועצה לצערי, למרות ששוהם מדורגת במקום גבוה במדד הסוציו-אקונומי, מעט מאוד נשים מכהנות בתפקידים בכירים כמו מנהלות אגפים, מנהלות מחלקות וכו'. שיעור הנשים המועסקות במועצה גבוה בעיקר מכיוון שהן מועסקות בתפקידי סייעות ומזכירות.

כשהגשתי מועמדות לתפקיד יו"ר ועד עובדים ראיתי לנגד עיני את הכוח הנשי במועצה שרוב רובו הן סייעות. לפני שנים נשים היו בוחרות לעבוד כסייעות מחוסר ברירה, לרוב בגלל השעות הנוחות, הקרבה לבית ולילדים הפרטיים שלהן וללא דרישות מיוחדות. התפקיד שלהן בעבודה היה סוג של עוזרת בית.

היום הסייעות במעגל העבודה הן נשים חזקות שדוהרות קדימה, נשים שצמאות ללמוד ולהרחיב אופקים, להשתלם, לדעת, שלא פוחדות להביע את דעתן. היום הסייעת היא יד ימינה של הגננת/ המורה. כך גם המזכירות בבתי הספר.

לסיום בחרתי בשורה מתוך שיר שמשקפת את האני מאמין שלי להצלחה כארגון: "אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים לא נגיע לארץ חדשה"

כולי תקווה שכל המשפיעים בממשלה במקומות העבודה ובכלל יאטו, ישימו לב לפרטים ויביאו את הנשים במדינה ל"ארץ חדשה".

שלכם ושלכן,

ורד

*הטור של ורד נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן