מאה שנים ל”דבר” – קולו של ציבור העובדים

היום, לפני מאה שנה בדיוק, יצא לאור הגיליון הראשון של "דבר – עיתון פועלי ארץ ישראל", הביטאון הרשמי של ההסתדרות, שנוסדה חמש שנים קודם לכן. בגיליון ההיסטורי, שמחירו היה גרוש אחד, הופיעו הסיפור "ברית אהבה" מאת ש"י עגנון, מודעת פרסום לצלמנייה של סוסקין, וברכה מרגשת להולדת העיתון מאת ראינוע "עדן".

את "דבר" ייסד וערך ברל כצנלסון, ממובילי תנועת העבודה וממקימי ההסתדרות. לצידו עבד סגנו, משה שרת, שהפך בהמשך לשר החוץ הראשון ולראש הממשלה השני של מדינת ישראל. גם זלמן שז"ר, שהיה עורכו הראשי השני של העיתון, המשיך לכהן כנשיאה השלישי של המדינה.

כבר במאמר הפתיחה שלו הבהיר כצנלסון את ייחודו של העיתון: "לא עיתון בשביל פועלים יהא 'דבר', כי אם עיתונם של הפועלים". הוא ראה בעיתון לא רק אמצעי תקשורת, אלא שליחות – לספק ידע, תרבות ותודעה חברתית לעולם העבודה המתהווה בארץ ישראל.

לאורך השנים היה "דבר" הרבה יותר מעיתון: הוא היה בית, במה, מצפן. הוא שיקף והוביל את הרוח החלוצית, את השאיפה לצדק חברתי ואת מאבקי היומיום של החברה הישראלית. הוא פנה לקהלים מגוונים – עם עיתונים מנוקדים לעולים חדשים, מהדורות ליהדות התפוצות, "דבר לילדים", "דבר לפועלת" ו"דבר השבוע", וכן מוסף סאטירי פורץ דרך – "דבר אחר".

במוסף הספרותי של "דבר" פרסמו לאה גולדברג, אורי צבי גרינברג ונתן אלתרמן. נחום גוטמן אייר ב"דבר לילדים", ואריה נבון – הקריקטוריסט הראשי – הניח יסודות לשפה ויזואלית ייחודית בעיתונות העברית.

בשנת 1996 נסגר העיתון המודפס, אך הרוח לא דעכה. בשנת 2016 קם "דבר" לתחייה כאתר חדשות חברתי מבית ההסתדרות – "דבר העובדים בארץ ישראל". היום, כפי שהיה אז, "דבר" הוא קול שנובע מתוך שליחות עמוקה. כל כתבה, כל תחקיר, כל טור נכתבים מתוך מחויבות אמיתית לאנשים שבחזית – לעובדות, לעובדים, למי שלא תמיד נשמעים.

לרגל ציון מאה שנה לגיליון הראשון של "דבר", אנו שולחים ברכה חמה לכל נשות ואנשי המערכת – בראשות המנכ"לית שרית פרידמן והעורך הראשי טל כספין – על המשך העשייה החשובה, המקצועית והאנושית. אתם מחזיקים בלפיד בן מאה שנה, ומאירים בו את הדרך לעיתונות שמקשיבה ומשמיעה את קולם של אלו שקמים מדי בוקר לעבוד, להשפיע, לבנות. זו זכות, זו שליחות, ואנחנו גאות וגאים בכם.

לכניסה לאתר: דבר העובדים בארץ ישראל.

צילום באדיבות מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה