שאלות ותשובות מרכזיות בענייני עבודה בעת מצב מיוחד בעורף

האם המעסיק יכול לפטר אותי, אם אני לא מגיע לעבודה בגלל החלטה של פיקוד העורף? מה קורה במקרה שפיקוד העורף מחליט על סגירת מוסדות חינוך? איך אפשר לדעת אם מקום העבודה שלי מוגדר כחיוני?

עושים לכם סדר.

יש להדגיש כי טרם הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) וטרם נחתם הסכם קיבוצי לגבי המלחמה הנוכחית ועל-כן חלק מהתשובות מבוססות על ניסיון העבר (הסכמים, צווי הרחבה ותקנות נזק מלחמה ונזק עקיף) וחלקן על הוראות חוק.

כלל המידע בעמוד זה נכון ליום 17.6.25. יש לעקוב אחר השינויים בהוראות פיקוד העורף וההסכמים שיחתמו. מענה ינתן בהתאם למצב המשפטי המשתנה מעת לעת.

אנחנו כאן בשבילכם💙
עובדות ועובדים – מוקד המידע והשירות של ההסתדרות זמין עבורכם בין השעות 8:00-18:00 לכל שאלה בנושא זכויות בעבודה בצל מבצע "עם כלביא".

ניתן ליצור קשר עם המוקד במספר דרכים:
טלפון – 2383*
וואטסאפ – 054-8678673
מייל – moked@histadrut.org.il

מצב מיוחד בעורף:

• האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם ניתנה החלטה של פיקוד העורף בדבר סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים באזור בו נמצא מקום העבודה?

אם ניתנה ההחלטה של פיקוד העורף כאמור, אזי לא ניתן לחייב את העובד להופיע לעבודה. אלא אם מדובר במפעל חיוני- פירוט בשאלה הבאה מס' 2.

• מקום העבודה שלי הינו חיוני והמעסיק מכריח אותי לבוא לעבודה אך אני חושש?

אם מקום העבודה בעל אישור כמפעל חיוני, והעובד נמצא ברשימת העובדים החיוניים, הרי שעליו להתייצב בעבודה.

על המפעל לספק לעובדים (במבנה או בשטח) אמצעי מיגון בהתאם לטבלת הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.

• האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם ניתנה החלטה של פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך בו לומדים ילדיי?

ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד.

עובד רשאי להיעדר מעבודה בעקבות סגירת מוסד חינוך בשל החלטה של פיקוד העורף אם מתקיימים התנאים הבאים במצטבר:

• מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
  • הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד/ת או שהעובד/ת הוא הורה עצמאי.
  • אם העובד בזוגיות אזי בן הזוג של העובד לא נעדר מעבודתו או נבצר ממנו להשגיח על הילד.
• במקום העבודה של העובד או בן זוגו לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד.

גילו של הילד עד 14 שנים, או גילו של הילד עד 21 והוא עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד.

• יש לשים לב כי תוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף (נכון ל 15/06/25 הינו 30/06/25).

• האם המעסיק יכול לפטר אותי, אם אני לא מגיע לעבודה בגלל החלטה של פיקוד העורף?

בהתאם לחוק (חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו-2006) אסור למעסיק לפטר עובדים אשר נעדרים ממקום עבודתם כתוצאה מהוראות שניתנו בסמכות עקב קיומו של מצב מיוחד בעורף.

אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה, והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה (בגלל במצב הבטחוני) האמור לעיל לא יחול.  נסיבות היעדרות מוצדקות רגילות כן יחולו (חופשה מאושרת, מחלה).

• האם מותר לפטר עובד או עובדת שקיבל/ה צו 8 וגויס/ה למילואים?

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.

בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.

אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון. בחלק מהמקרים חל איסור לפטר גם במשך 60 ימים בתום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת הפיקוח ובכפוף להוראות הסכם קיבוצי וצו הרחבה משרתי מילואים.

• אני עובד קבלן כוח אדם, והמעסיק אצלו אני משובץ אינו מקום עבודה חיוני/אינני יכול להגיע לעבודה עקב סגירת מוסד החינוך של ילדיי, מה זכויותיי?

בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום יש התייחסות גם לפיטוריו של עובד קבלן. החוק קובע כי גם מעסיק בפועל לא יכול לגרום לפיטוריו של עובד בשל היעדרותו מהעבודה בנסיבות הנדונות. החוק קובע כי אם פוטר עובד כזה, על המעסיק הנטל להוכיח כי הייתה לכך סיבה אחרת.

במידה ועובד הקבלן נעדר מעבודתו בעקבות החלטה של פיקוד העורף הוא יהיה זכאי בהתאם לאותם תנאים כמפורט בסעיף 11 להלן.

• אני מועסק במקום עבודה חיוני, והוצא לי צו גיוס אך מוסד החינוך של ילדיי נסגר ואין מי שישמור עליהם, האם אני מחויב לצאת לעבודה?

בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, אם הוצא צו גיוס על ידי שר העבודה  על המעסיק להתחשב במצב המיוחד. החובה המוטלת על המעסיק על פי חוק היא חובה עמומה: "בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם". על פי החוק החובה היא לכאורה רק כלפי אישה עובדת ולא גבר עובד, כמו כן לא ברור מהי התוצאה האופרטיבית של "הבאה בחשבון של הקשיים". יתכן שהתוצאה היא חיוב עבודה לזמן קצר יותר אך לא פטור מלא מהתייצבות ואין תשובה חד משמעית לחובת המעסיק. בנוסף קיים בחוק פטור לחייל או שוטר וכן אישה הרה או אישה שילדה וטרם חלפה שנה מיום הלידה.

• איך אני יודע אם מקום העבודה שלי חיוני או שהעבודה שלי חיונית? המעסיק טוען שמקום העבודה הוא מקום עבודה חיוני?

מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בהיותו חיוני לצורכי הגנה וביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים.

מקומות עבודה המוגדרים חיוניים: מפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), הספקת מזון, הספקת תרופות, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכדומה.

עובד המועסק במפעל חיוני צריך לקבל הודעה על כך ממעסיקו עם תחילת עבודתו. אם לעובד יש ספק לגבי היות מקום עבודתו "מפעל חיוני", עליו לפנות למעסיק לקבלת התעודה המודיעה על היותו של המפעל חיוני. ככל שאין מענה מספק מהמפעל ניתן להתקשר לרשות כוח אדם לשעת חירום במספרים לבירור האם המפעל חיוני או לא:

באתר משרד העבודה ניתן למצוא את רשימת המפעלים החיוניים, בקישור הבא:

https://data.labor.gov.il/SearchFactory.aspx

• אם עובד נעדר מהעבודה בהתאם להנחיות פיקוד העורף – האם יש לשלם לו שכר בעד הימים שנעדר מהעבודה?

ראשית, יש לבדוק האם מדובר במפעל חיוני (מענה בשאלה מס' 8).

שנית, במבצעים קודמים המדינה התקינה תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) ובהן הוסדר, בין היתר, תשלום השכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל הוראות פיקוד העורף. כמו כן ההסתדרות חתמה על הסכמים קיבוציים עם מדינת ישראל וארגון המעסיקים המחייבים לשלם לעובדים שכר במידה והם נעדרו בעקבות החלטה של פיקוד העורף.

צווי ההרחבה שהוצאו לאחר חתימת ההסכמים החילו את הוראותיהם על כל העובדים אצל מעסיקים באזור שהוגדר בתקנות.

• מה השכר לו אהיה זכאי ומתי הוא ישולם?

על פי התקנות וההסכמים שייחתמו.

• אני נמצא בחופשת מחלה או בחופשה, למה אני זכאי?

למי שיש יתרת ימי מחלה או חופשה הם ינוכו מהמכסה בהתאם לחוק דמי מחלה וחוק חופשה שנתית  אלא אם ייחתם הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה שיקבע הסדר שונה.

• אני עובד במפעל חיוני, האם יכול המעסיק לחייב אותי לעבוד שעות נוספות ו/או בשעות המנוחה השבועית?
  העסקה בשעות נוספות ב"מפעל חיוני" שהוכרז על ידי שר העבודה ככזה, נעשית בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לרבות ההיתר הכללי להעסקת עובדים בשעות נוספות שנחתם על ידי שר העבודה על פי תנאיו. אם מוצא לעובד צו גיוס בהחלטה קונקרטית של שר העבודה, מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, אז הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי עובד מגויס לא יחולו, בכפוף לקבוע בהוראות החוק לגבי אי התחולה, ולמעט איסור העסקה במנוחה שבועית. 

• אם המעסיק החיל על דעת עצמו על סגירתה של מקום העבודה (ללא הנחיות פיקוד העורף)?

במקרה בו המעסיק בחר מיוזמתו לסגור את מקום העבודה, המעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שצברו, ובלבד, שהחופשה לא תעלה על שבעה ימים רצופים. ככל ולעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד לצאת לחופשה ויהיה עליו לשלם לעובד שכר מלא או שלא להוציאו לחופשה מעבר למכסה שצבורה לזכותו. חשוב לציין כי במקרה כזה המעסיק גם אינו רשאי לנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שהוא יצבור בעתיד. במקרה בו מדובר בחופשה שעולה על שבעה ימים רצופים על המעסיק להודיע לעובד שבועיים מראש, ככל ולא יעשה כן, המעסיק לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.

•  אם מקום העבודה עובד כרגיל, אבל העובד פוחד לצאת מהבית לעבודה – האם יש לשלם לו שכר?

יש לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף.

• האם המעסיק שלי יכול להכריח אותי באופן חד צדדי לצאת לחל"ת? אומר שאין עבודה/ סגר את העסק

כעקרון חל"ת אמור להיות בהסכמה בין העובד למעסיק.

בנוסף, במקרה שהמעסיק הוא זה שיזם את היציאה לחל"ת, העובד יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה בכפוף לתנאים הקבועים כיום בחוק הביטוח הלאומי הכוללים התחשבנות בניצול ימי חופשה, אי מימוש הזכאות לאבטלה בתקופה שקדמה לחל"ת ותקופת העסקה קודמת מספקת (תקופת אכשרה).

הוצאה לחל"ת מותנית גם בכך שהחל"ת יהיה ל-30 ימים לפחות. נכון לשעה זו איש לא יודע כמה זמן יימשכו ההגבלות, ולכן לא ברור האם החל"ת ביוזמת המעסיק אכן יהיה בסופו של דבר ל-30 יום ויזכה את העובד בדמי אבטלה – או שיהיה פחות, ועל פי הדין הקיים העובדים לא יהיו זכאים כלל לדמי אבטלה. לכן, נראה כי במקרה כזה מעסיק שהוציא לחל"ת חד-צדדית, יהיה חייב בתשלום שכר לעובד.

בכל מקרה, יש לשים לב שכיום, המוסד לביטוח לאומי יכול לשלם דמי אבטלה בתקופת חל"ת רק כאשר המעסיק הוא זה שיזם את היציאה לחל"ת, ולא כאשר העובד יוצא לחל"ת מיוזמתו.

בכל מקרה מומלץ להגיע להסכמה עם המעסיק לגבי אי פגיעה בזכויות הסוציאליות (הפרשות לקופות וכד').

•  בן זוגי גויס כעת למילואים. האם ניתן לפטר אותי?

חל איסור לפטר עובד בשל שירות במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו.

כמו כן, בנוגע לעובד שעימו ילד, במידה ובן זוגך שיש לך עימו ילד או הורהו האחר של ילדך (ילד עד גיל 14 או בחינוך מיוחד עד גיל 21) משרת או צפוי לשרת 21 ימים לפחות או בנסיבות חירום (צו 8), אסור לפטרך ללא היתר מוועדת התעסוקה, במהלך שירות המילואים ובתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים של בן הזוג או ההורה האחר של ילדך (חל גם על בני זוג/הורהו האחר של משרתות במילואים).

יש להודיע למעסיק בכתב על שירות המילואים של בנה"ז לא יאוחר מ – 3 ימי עבודה מההודעה על הכוונה לפטר.