המדריך לתביעות קטנות

בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה ביותר מבין שלוש ערכאות המשפט האזרחי בישראל (השתיים האחרות הן בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון), והוא דן בעניינים אזרחיים ופליליים שונים. פרט לכך, בית משפט השלום משמש גם כבית משפט לתביעות קטנות – בית משפט שהוקם כדי לאפשר פתרון יעיל, נגיש, מהיר וזול לבירור סכסוכים אזרחיים בסכומים שאינם גבוהים. לבית המשפט לתביעות קטנות אפשר להגיש תביעה ללא צורך בייצוג משפטי, וההליך המשפטי פשוט יותר מאשר בערכאות אחרות הודות להוראות ייחודיות שנקבעו בחוק.

כך, למשל, בבית המשפט לתביעות קטנות קיימות הוראות מיוחדות לעניין הסמכות המקומית של בית המשפט, הגשת כתבי הטענות (כתב התביעה, כתב ההגנה, בקשות שונות), הקלות בסדרי הדין, אפשרות לקבל ראיות שאי-אפשר לקבל בבית משפט רגיל, הגבלת ייצוג על ידי עורך דין, הגבלת זכות הערעור ועוד.

המדריך שלפניכם נועד לסייע לצרכנים להגיש ולנהל תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ("תביעה קטנה"), על הכללים המיוחדים לו והאופי המיוחד של ניהול ההליך בו, ונכתב מנקודת המבט של צרכן המבקש להגיש תביעה מסוג זה.

המידע והתכנים הניתנים במדריך זה הם כלליים בלבד. הם אינם תחליף לייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ משפטי מתאים. המידע במדריך מעודכן בהתאם להוראות החוק והתקנות שעד לחודש מאי 2025. בכל מקרה, הנוסח המחייב הוא נוסח החוק והתקנות.

סמכות עניינית: אילו תביעות אפשר להגיש לבית המשפט לתביעות קטנות?

סמכות בית המשפט לתביעות קטנות נגזרת מהוראות החוק.[1] החוק קובע כי לבית המשפט לתביעות קטנות תהיה סמכות לדון בתביעות שמתקיימים בהם כל התנאים שלהלן:

• התביעה היא תביעה אזרחית,[2] שאינה בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.[3]

לבית המשפט לתביעות קטנות אפשר להגיש רק תביעה אזרחית, ועניינים פליליים לא יידונו בו. גם עניינים שבסמכות ייחודית של בית משפט אחר, כמו ענייני משפחה וגירושין, אינם בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות.

• מדובר בתביעה אזרחית שהגיש יחיד.[4]

החוק קובע שרק "יחיד", כלומר אדם פרטי, יכול להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. מכאן ש"תאגיד", כלומר חברה, עמותה וכדומה, אינו יכול להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. חשוב לשים לב שהתנאי עוסק רק בתובע; לבית המשפט לתביעות קטנות יש סמכות במקרה שבו הנתבע הוא תאגיד.

• התביעה היא לתשלום כסף או למתן צו להחליף מצרך, לתקנו או לבטל עסקה.[5]

כך, למשל, תביעה שמבקשים בה מבית המשפט לתת סעד הצהרתי (כמו להורות שהסכם מסוים בתוקף) אינה בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות.

• שווי התביעה אינו עולה על הסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות.[6]

החוק קובע כי שווי התביעה המקסימלי שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות הוא 38,900 ש"ח נכון ליום 1.1.2025.[7] אם התביעה היא לתשלום כסף, הסכום לא יעלה על הסכום המקסימלי שניתן לתבוע. אם התביעה היא לתת צו להחליף מצרך, לתקן מצרך או לבטל עסקה, אזי שווי המצרך או העסקה לא יעלה על הסכום המקסימלי.

• התביעה אינה לפי זכות שהומחתה או שהוסבה.[8]

לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות לדון בתביעות של הצד הישיר לעסקה מסוימת או לנזק מסוים, והוא אינו מוסמך לדון בתביעה המוגשת לפי זכות שהומחתה או הוסבה. הכוונה למקרה שבו הייתה למישהו זכות להגיש את התביעה והוא העביר את הזכות הזו לאדם אחר, ואותו אדם אחר הוא זה שרוצה היום לתבוע את הזכות. לדוגמה: תביעה מכוח שיק שהוסב לאדם אחר.

תביעה שכנגד

לבית המשפט לתביעות קטנות יש סמכות לדון גם בתביעה שכנגד –[9] תביעה שהנתבע מגיש נגד התובע בגלל טענות שיש לנתבע נגד התובע. אם סכום התביעה שכנגד עולה על הסכום המרבי שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות, הנתבע רשאי להגיש תביעה נפרדת לגבי ההפרש שהוא טוען לו.

העברה לבית משפט אחר

במקרים מסוימים יכול בית המשפט לתביעות קטנות לקבוע כי תביעה שהוגשה אליו תעבור לבית משפט אחר, גם אם היא עומדת בדרישות להגשת תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט רשאי להשתמש בסמכות זו בכל אחד מהמקרים שלהלן:

• אם בית המשפט סבור שהתביעה אינה מתאימה לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, למשל אם מדובר בתביעה מורכבת ומסובכת.
• אם התובע הגיש יותר מחמש תביעות בשנה לבית המשפט לתביעות קטנות.[10]

סמכות מקומית

יש בתי משפט לתביעות קטנות במקומות שונים בארץ, ולכל אחד אזור שיפוט משלו. לאיזה בית משפט אפשר להגיש את התביעה? התשובה לשאלה הזו מוסדרת בכללי הסמכות המקומית.

כאשר התביעה אינה בגין פרסום או סחר באינטרנט, אפשר להגיש תביעה קטנה לכל בית משפט שבתחום שיפוטו אחד המקומות האלה:

• מקום המגורים או מקום העסק של הנתבע.[11]
• מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.[12]

הצרכן המבקש להגיש תביעה רשאי לבחור לאיזה בית משפט לתביעות קטנות הוא רוצה להגיש את התביעה.

לדוגמה: צרכן שגר בחיפה הזמין חלונות מבעל מקצוע שגר בירושלים והעסק שלו נמצא בתל אביב. החלונות עצמם הותקנו בבית הצרכן בחיפה. כשבעל המקצוע התקין את החלונות הוא גרם נזק לדירה של הצרכן. במקרה כזה הצרכן יהיה רשאי לבחור אם להגיש את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, שם נמצא העסק של הנתבע; או להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, שם מתגורר בעל העסק; או להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, שם אירע המחדל שבגללו מוגשת התביעה.

תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט

במקרים שבהם מדובר בתביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט, התובע יוכל להגיש את התביעה לכל אחד מבתי המשפט שבתחום שיפוטם:

• מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע.
• מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע.[13]

לדוגמה: צרכן שמתגורר בקריית שמונה רכש באמצעות האינטרנט מוצר מחנות בבאר שבע. הצרכן קיבל מוצר פגום. במקרה זה הצרכן יהיה רשאי לבחור אם להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, שם נמצא עסקו של הנתבע, או לבית המשפט לתביעות קטנות בקריית שמונה, שם מתגורר הצרכן התובע.

סמכות מקומית במקרה של ריבוי נתבעים

אם הצרכן תובע יותר מנתבע אחד, מספיק שלבית המשפט לתביעות קטנות תהיה סמכות מקומית לדון בתביעה נגד אחד הנתבעים, כדי להקנות לו סמכות לדון בתביעה נגד כל הנתבעים.[14] לדוגמה: צרכן שגר בחיפה הזמין חלונות מעסק בבעלותם של שני שותפים. שותף אחד גר בירושלים, שותף שני גר בבאר שבע, והעסק נמצא בתל אביב. החלונות הותקנו בבית הצרכן בחיפה. כששני השותפים התקינו את החלונות הם גרמו נזק לדירה של הצרכן. במקרה כזה הצרכן יהיה רשאי לבחור אם להגיש את התביעה נגד שני הנתבעים בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, שם נמצא העסק של השותפים; או להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, שם מתגורר אחד השותפים; או להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, שם מתגורר השותף השני; או להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, שם אירע המחדל שבגללו מוגשת התביעה.

תביעה שכנגד יש להגיש באותו בית משפט שבו הוגשה התביעה המקורית.[15]

סמכות מקבילה

הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות היא סמכות מקבילה ולא ייחודית. כלומר גם אם התביעה נמצאת בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות, התובע רשאי לבחור אם להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות או לבית משפט רגיל.[16]

[1] ס' 59 לחוק בתי המשפט

[2] ס' 60(א) לחוק בתי המשפט.

[3] ס' 60(א) סיפא לחוק בתי המשפט.

[4] ס' 60(א) לחוק בתי המשפט.

[5] ס' 60(א)(2) לחוק בתי המשפט.

[6] שם.

[7] ס' 60(א)(1) לחוק בתי המשפט. הסכום מתעדכן מדי שנה.

[8] ס' 60 סיפא לחוק בתי המשפט.

[9] שם.

[10] ס' 60(ב) לחוק בתי המשפט.

[11] תקנה 2(א)(1) לתקנות השיפוט.

[12] תקנה 2(א)(5) לתקנות השיפוט.

[13] תקנה 2(א)(ב).

[14] תקנה 2(ב)(ג).

[15] תקנה 2(א)(6) לתקנות.

[16] ס' 61(1) לחוק בתי המשפט.

ייצוג על ידי עורך דין

בדרך כלל, כל אדם זכאי שייצג אותו עורך דין בדיון בבית המשפט. בבית המשפט לתביעות קטנות המצב שונה: ככלל נקבע כי ייצוג בעל דין (כלומר התובע או הנתבע) בבית המשפט לתביעות קטנות יהיה רק ברשות בית המשפט, ומטעמים מיוחדים (לדוגמה: כשאחד הצדדים הוא עורך דין בעצמו).[1]

ייצוג על ידי מי שאינו עורך דין

קיימת אפשרות לייצוג באמצעות ארגון צרכנים, ובמקרה כזה חובה על בית המשפט להרשות ייצוג לצד שכנגד, כפי שיורה בית המשפט.[2]

בית המשפט רשאי להתיר ייצוג של בעל דין על ידי מי שאינו עורך דין בכפוף לתנאים אלה:

1. בעל הדין נתן ייפוי כוח לאדם שייצג אותו, וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט.[3]
2. מיופה הכוח אינו עוסק בייצוג בדרך קבע.
3. הייצוג לא נעשה במהלך העסקים הרגיל של המייצג.
4. לא ניתנה תמורה בעד הייצוג.[4]

[1] ס' 63(א) לחוק בתי המשפט.

[2] ס' 63(א) לחוק בתי המשפט.

[3] ס' 63(ב) לחוק בתי המשפט.

[4] ס' 63(ב).

לפני הגשת תביעה רכזו את כל המסמכים שבידיכם, כגון ההזמנה, ההסכם, תיאור המוצר או השירות שרכשתם, התכתבויות עם הנתבע, חשבוניות, קבלות וכדומה.

כדי למצות את האפשרות לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט מומלץ, טרם הגשת התביעה, לפנות לצד שכנגד במכתב מסודר הכולל את תיאור העובדות, טענותיכם ודרישותיכם. אם הצלחתם לפתור את הסכסוך, מה טוב. אם לא, במסגרת התביעה תוכלו להראות לבית המשפט כי פניתם לצד שכנגד לפני הדיון וביקשתם לנסות להסדיר אותו מחוץ לכותלי בית המשפט, והדבר ייזקף לזכותכם.

יש לתעד את התקשורת עם הצד שכנגד ולשמור את כל התיעוד לצורך הגשת התביעה.

כתב התביעה נועד לספר את הסיפור שלכם לבית המשפט. הקפידו על ניסוח ברור ופשוט, תמציתי, ענייני וממוקד. הִמָּנעוּ מלהרבות מלל לא רלבנטי ומהשמצת הצד שכנגד. בהצגת השתלשלות העניינים שמרו על הסדר הכרונולוגי. יש לכלול בכתב התביעה את הטענות העובדתיות, הטענות המשפטיות והסעד המבוקש. בהגשת כתב התביעה תוכלו להיעזר בטופס שבנספח א', או לנסח כתב תביעה בעצמכם בהתאם לאמור בסעיפים הבאים.

פרטי הצדדים

הקפידו במיוחד על ציון פרטיו המלאים של הנתבע, כולל מספר הזהות שלו, ובמקרה של תאגיד –מספר התאגיד שלו, כגון מספר החברה ברשם החברות, מספר העמותה וכדומה. פרטים אלה חשובים גם לצורך מימוש פסק הדין. ללא פרטי הזיהוי המדויקים של הנתבע לא תוכלו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל במקרה שהנתבע לא ימלא אחר פסק דין שניתן לזכותכם.

אם הנתבעת היא חברה תוכלו לאתר את המידע הבסיסי על אודותיה, כמו מספר הזיהוי שלה וכתובתה, באמצעות חיפוש השם שלה במאגר הפתוח לעיון הציבור באתר רשם החברות, ללא תשלום.

אם הנתבעת היא עמותה תוכלו לאתר את הפרטים האלה באמצעות אתר גיידסטאר, שהוא מאגר מידע דומה של רשם העמותות.

את הפרטים הבסיסיים של הנתבע תוכלו לנסות לאתר במסמכים שבידיכם, כגון הזמנה, חשבוניות מס וכו', שבהם מספרי הזיהוי והכתובת אמורים להופיע, ותוכלו לוודא את נכונותם באמצעות השירותים הנ"ל. אם מדובר בעסק, בדרך כלל מספר הזיהוי של בעל העסק מופיע על חשבוניות או קבלות של העסק. אם מדובר באדם פרטי, בדרך כלל מספר הזיהוי שלו הוא מספר העוסק המורשה שלו, ותוכלו לנסות לאתר את כתובתו באמצעות שירות איתור מען של מרשם האוכלוסין תוך שימוש במספר זה.

טענות עובדתיות

בכתב התביעה יש לפרט את הטענות העובדתיות, כלומר את מערכת העובדות המהוות בסיס לתביעה, ובמילים אחרות: לתאר את כל השתלשלות העניינים שהובילה לתביעה. יש לדייק בתאריכים ומקומות כדי להביא את התמונה המלאה בפני בית המשפט. בין היתר יש להתייחס לפרטים שלהלן, הרלוונטיים ליחסי צרכן ועוסק:

• תאריך העסקה.
• פרטי המוצר או השירות שהוזמנו במסגרת העסקה.
• עלות העסקה.
• התאריך שבו התקבל המוצר או שבו הוחל במתן השירות.
• פירוט הבעיה במוצר או בשירות.
• פירוט הפניות שנעשו לנתבע בקשר לבעיות במוצר או בשירות, ותגובותיו, אם הגיב.
• האופן שבו חושב סכום התביעה.

טענות משפטיות

בכתב התביעה יש לפרט את הטענות המשפטיות. מדובר בטענות שאינן טענות עובדתיות, אלא טענות הנוגעות למצב המשפטי, המבוססות על הטענות העובדתיות. לדוגמה, אם רכשתם מוצר וקיבלתם מוצר לא תקין או לא חדש, הטענה המשפטית יכולה להיות:

"החברה הפרה את חובתה לפי הסכם הרכישה לספק לי מוצר חדש ותקין. מאחר שההפרה לא תוקנה תוך זמן סביר, ההסכם בוטל כדין ועל החברה להשיב לי את התמורה אשר שולמה בגין המוצר".

הפרת ההסכם היא הטענה המשפטית, המבוססת על העובדה שלא סופק לכם מוצר חדש ותקין.

ראיות ומסמכים שיש לצרף לכתב התביעה

חובת ההוכחה של העובדות במשפט מוטלת בדרך כלל על התובע. מכיוון שמדובר בהליך אזרחי, אין צורך להוכיח את העובדות מעל לכל ספק או מעל לכל ספק סביר, ומספיק שהתובע יוכיח שטענותיו העובדתיות מסתברות יותר מטענות הצד השני. לגבי הליך אזרחי כמו תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, נהוג לומר כי אם התובע הצליח לשכנע את בית המשפט כי קיים סיכוי של 51 אחוזים שטענותיו העובדתיות נכונות, הרי שעמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.

כדי לעשות כן, על התובע להציג במשפט ראיות. הראיות כוללות עדים ומסמכים. גם התובע יכול להיות עד, אבל עד אובייקטיבי יהיה כמובן משכנע יותר.

על התובע לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים שהוא מבקש להסתמך עליהם במשפט והם מצויים ברשותו. יש להשתדל לצרף את מלוא הראיות שבידיכם כבר בשלב זה, מכיוון שהגשת ראיות נוספות לאחר הגשת התביעה מצריכה אישור מיוחד של בית המשפט.[1]

אִספו את כל המסמכים הרלוונטיים, כולל הסכמים, הזמנות, אישורי מסירה וקבלה, תמונות, חשבוניות, קבלות והתכתבויות עם הנתבע. מיינו את הראיות לפי סדר כרונולוגי כדי להקל על השופט להבין את השתלשלות העניינים. הקפידו שכל המסמכים שאתם מצרפים יהיו קריאים וברורים. אל תגישו לבית המשפט מסמכים לא קריאים או תמונות לא ברורות.

אם בידיכם גם ראיות דיגיטליות הכוללות קובצי קול או וידיאו לא תוכלו לצרף אותן כפי שהן לכתב התביעה. במקרה זה עליכם לוודא שיש בידיכם את הקבצים הנדרשים בהתקן אחסון נייד (דיסק און קי) במספר עותקים מספיק: אחד לבית המשפט ועותק נוסף לכל נתבע. את ההתקנים הניידים יש להגיש יחד עם כתב התביעה במזכירות בית המשפט. אם תגישו את התביעה באופן מקוון (ראו להלן) ציינו כבר בכתב התביעה כי אתם מבקשים לצרף ראיות בהתקן אחסון נייד, והגישו את ההתקנים ידנית במזכירות בית המשפט או שלחו אותם בדואר לבית המשפט סמוך להגשת התביעה. תוכלו לצרף לכתב התביעה גם תמליל שיחות מוקלטות.

אם התביעה עוסקת בפגמים במוצר או בשירות לקוי צרפו תיעוד מתאים, כגון תמונות של המוצר הלקוי, תיעוד של השירות הלקוי, ובמקרה הצורך גם חוות דעת של מומחה המעיד שהמוצר לקוי. למשל, אם מדובר במוצר חשמלי הפועל בצורה לקויה, אפשר לצרף חוות דעת של טכנאי מוצרי חשמל בעל ותק וניסיון כראיה לכך שמדובר במוצר פגום. חשוב לזכור שבית המשפט בקיא בשאלות משפטיות בלבד, ובשאלות מקצועיות רצוי לתמוך את הטענות העובדתיות בחוות דעת מומחה.

אם בכוונתכם להזמין עדים לדיון עליכם לציין כבר בשלב זה את פרטיהם, לרבות שם מלא, מספר טלפון נייד וכתובת.

הוראה מיוחדת לעניין דיני הראיות

הדין הרגיל קובע אילו ראיות אפשר לקבל בבית המשפט ובאילו תנאים, ואילו ראיות אין לקבל בבית המשפט. לגבי בית המשפט לתביעות קטנות, נקבע כי הוא יהיה רשאי לקבל ראיה גם אם לא הייתה קבילה בבית משפט אחר, כל עוד אין בעיה של חסינות של העדים וכל עוד לא מדובר בראיה חסויה.[2]

הסעד

בכתב התביעה יש לפרט את הסעד המבוקש מבית המשפט, כלומר את מה שאנחנו מבקשים מבית המשפט להורות.

לדוגמה:

"אני מבקשת מבית המשפט הנכבד להורות לנתבעת לספק לי מוצר חדש ותקין, בהתאם להזמנה. בנוסף, אני מבקשת מבית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעת לשלם לי פיצויים בגין הנזקים השונים אשר נגרמו לי כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, לרבות בגין הטרחה בהגשת כתב תביעה זה ועוגמת נפש בסך של 2,000 ₪.

עוד אני מבקשת מבית המשפט לחייב את הנתבעת באגרת בית המשפט ובהוצאות תביעה זו בסך 1,000 ש"ח."

דוגמה נוספת:

"אני מבקשת מבית המשפט הנכבד לקבוע כי הנתבעת לא עמדה בתנאי ההסכם ולא סיפקה את המוצר ששילמתי עליו. לכן, אני מבקשת לקבוע שההסכם בוטל כדין ולהורות לנתבעת להחזיר לי סכום של 5,000 ש"ח ששילמתי עבור המוצר.

בנוסף, אני מבקשת מבית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעת לשלם לי פיצויים בגין הנזקים השונים, אשר נגרמו לי כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, לרבות בגין הטרחה בהגשת כתב תביעה זה ועוגמת נפש בסך של 2,000 ש"ח.

עוד אני מבקשת מבית המשפט לחייב את הנתבעת באגרת בית המשפט ובהוצאות תביעה זו בסך 1,000 ש"ח."

יש להקפיד שלא להגיש תביעה מוגזמת ומנופחת, ולהציג באופן ברור ומסודר את החישוב של כל הסכומים שאתם מבקשים לתבוע, בהתאם לראיות.

הגשת התביעה ותשלום אגרה

לצורך הגשת התביעה יש לשלם את אגרת בית המשפט. אפשר להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה במקרים של מצוקה כלכלית. במקרה כזה יש לצרף לבקשה אסמכתאות על מצב כלכלי, דפי חשבון בנק ועוד.

את התביעה אפשר להגיש במזכירות בית המשפט או באופן מקוון באתר "נט המשפט". באתר "נט המשפט" גם יהיה אפשר גם לעקוב אחר התקדמות ההליכים.

לשם הגשה מקוונת של כתב התביעה עליכם לוודא תחילה שבידיכם כתב התביעה שהכנתם, על נספחיו, סרוק בקובץ PDF.

בשלב הראשון יהיה עליכם להזדהות באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית. לאחר מכן תתבקשו להזין את הפרטים המתאימים: מקומו של בית המשפט שבו אתם מבקשים להגיש את התביעה, סוג ההליך (תביעה קטנה) וסכום התביעה. לאחר מכן תתבקשו להזין את פרטיכם כתובעים ואת פרטי הנתבע, ולשם כך תזדקקו למספרי הזיהוי המדויקים שלכם ושל הנתבע. בשלב הבא תוכלו לצרף את קובץ כתב התביעה שהכנתם. אם אתם מבקשים לצרף ראיות דיגיטליות, כגון הקלטות וסרטונים, יש לציין מראש בכתב התביעה כי יצורפו אליו החסנים ניידים, ולהגיש אותם ידנית למזכירות בית המשפט או לשלוח בדואר קרוב להגשת התביעה.

כעת יהיה עליכם לשלם את האגרה ולסיים את הליך הגשת התביעה. גובה האגרה הוא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ש"ח. לאחר התשלום תקבלו אסמכתא על הגשת התביעה וקבלה על תשלום האגרה, ותוכלו לעיין בתיק האלקטרוני שנפתח בגין הגשת כתב התביעה.

[1] תקנה 3(ב) לתקנות סדרי הדין.

[2] ס' 62(א) לחוק בתי המשפט.

אם התביעה הוגשה באופן ידני במזכירות בית המשפט, המזכירות תמסור לתובע במקום את אישור הגשת התביעה ואת מועד הדיון שנקבע. אם התביעה הוגשה באופן מקוון, יישלחו הפרטים לכתובת הדואר האלקטרוני שצוינה עם הגשת כתב התביעה.

בית המשפט ישלח את כתב התביעה וההזמנה לדין ישירות לנתבע, לפי הכתובת המצוינת בכתב התביעה. על הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מהיום קבלת כתב התביעה.[1]

התובע אחראי לוודא שהנתבע קיבל בפועל את התביעה. על התובע לבדוק עד 60 יום לפני מועד הדיון אם התקבל אישור המסירה של התביעה במזכירות בית המשפט.[2] אפשר לעשות זאת באמצעות מוקד מערכת "נט המשפט" או באמצעות עיון בתיק האלקטרוני של בית המשפט. אם הנתבע לא קיבל את כתב התביעה וההזמנה לדין, על התובע לדאוג למסירתם באופן ידני לנתבע עד 40 יום לפני מועד הדיון.[3] יש לדאוג לקבל אישור מסירה ולהציגו לבית המשפט במקרה הצורך. ללא ביצוע מסירה כדין לא קמה החובה של הנתבע להגיש כתב הגנה, לא יהיה אפשר לדון בתיק, והשופט אף עלול למחוק את התביעה בשל כך.

על נתבע שקיבל את כתב התביעה להשיב בצורה מפורטת לטענות בכתב התביעה בתוך 30 יום ממועד קבלת כתב התביעה, ולצרף את כל ראיותיו לכתב ההגנה. הנתבע לא יוכל לצרף ראיות במועד מאוחר יותר אלא אם קיבל אישור מיוחד מבית המשפט.[4] אם נתבע לא הגיש כתב הגנה במועד, אף שכתב התביעה נמסר לו כדין, התובע יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לתת פסק דין בהעדר הגנה על יסוד כתב התביעה. יש לציין כי בית המשפט רשאי, אם ראה שמן הצדק לעשות כך, להזמין את הצדדים לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה.[5]

[1] תקנה 4(ב) לתקנות סדרי הדין.

[2] תקנה 7(ב1) לתקנות סדרי הדין.

[3] שם.

[4] תקנה 5(א1) לתקנות סדרי הדין.

[5] תקנה 10 לתקנות סדרי הדין.

בסמכות בית המשפט לקבוע כי טרם הדיון בתיק ייעשה ניסיון גישור בין הצדדים במטרה להביאם להסכמות ללא צורך בדיון.

כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשות שונות לבית המשפט, למשל בקשה להארכת מועדים, לשינוי מועד הדיון, להזמנת עדים ועוד. הבקשה צריכה להיות מוגשת בכתב לבית המשפט לפני מועד הדיון. בקשה שמבקשים למסור במעמד הדיון יכולה להימסר בעל פה.[1]

בית המשפט רשאי להחליט בבקשה בכתב גם בלי לקבל את תשובת הצד שכנגד, אם בית המשפט סבור שאין בהחלטה כדי להשפיע באופן מהותי על ההליך, או שלא עלול להיגרם לצד שכנגד נזק של ממש.

אם ניתנה החלטה במעמד צד אחד, בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הצד שההחלטה ניתנה בלי תשובתו, לתקן את ההחלטה, לשנות אותה או לבטל אותה בתנאים שייראו לו, כל עוד לא ניתן פסק דין.[2]

[1] תקנה 8 לתקנות.

[2] תקנה 8(ג) לתקנות.

הוראה מיוחדת לעניין סדרי הדיון

בית המשפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין שנוהגים בכל בית משפט אחר, ולצורך ניהול ההליך על בית המשפט לנהוג בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.[1]

בתקנות נקבע כי לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות לבית משפט השלום בענייני סדרי דין או בעניינים שבנוהג, לרבות, למשל, מתן הוראות לתשלום שכר לעדים שיגיעו להעיד בגלל ביטול זמנם. עם זאת, בית המשפט רשאי שלא להשתמש באיזה מסמכויות אלה, אם לדעתו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה.[2]

בית המשפט רשאי, במקרים המתאימים, לקיים דיון בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר, אם ראה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים.

כמו כן, בית המשפט רשאי, במקרים המתאימים, להכריע על יסוד החומר הכתוב שהוגש לו, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים. בקבלת החלטה מסוג זה על בית המשפט לשקול , בין השאר, את העדפת בעלי הדין, את זהות בעלי הדין ופערי הכוחות ביניהם, את אופי הראיות, היקפן וסוגן, ואת התאמת המחלוקת להכרעה בדרך זו. אם בית המשפט החליט שהתביעה תנוהל בדרך של הכרעה על יסוד הכתב, הוא רשאי לתת צדדים להשלים טיעון בכתב כפי שיורה.^[3]

עמידה במועדים

יש להקפיד במיוחד על עמידה במועדים. הקפידו להגיע במועד לדיון שנקבע, ואם ניתנו החלטות טרם מועד הדיון, הקפידו לעמוד במועדים שנקבעו בהן. דאגו להזמין מראש את העדים כדי לוודא שיגיעו לדיון. אם אתם חוששים שמא אחד העדים יסרב להגיע, תוכלו להגיש בקשה לבית המשפט לזמן את העד לדיון ולחייב אותו להגיע. במקרה שניתנה החלטה של בית המשפט המזמנת את העד להגיע לדיון, עליכם לדאוג ולוודא שהעד קיבל את ההחלטה לידיו.

הכנה לקראת הדיון

תרגלו את הצגת טענותיכם מראש. ודאו שאתם שולטים בעובדות וזוכרים את התאריכים השונים של השתלשלות העניינים. הכינו תיקייה מסודרת של כל המסמכים בתיק: כתב התביעה, כתב ההגנה, החלטות בית המשפט וכל המסמכים שתרצו להציג בדיון. הכינו את המסמכים לפחות בשלושה עותקים: אחד עבורכם, אחד עבור בית המשפט ואחד עבור הצד שכנגד. אף שמדובר בהליך פורמלי פחות מהליך רגיל, השתדלו להגיע בלבוש הולם ומתאים. לבוש מכובד ומסודר יכול להעביר לשופט את המסר שאתם מתייחסים להליך ברצינות הנדרשת.

אם ביקשתם לצרף ראיות דיגיטליות והגשתם אותן לבית המשפט (ראו לעיל) הגיעו עם מחשב נייד לדיון.

הדיון בבית המשפט

הגיעו לבית המשפט לפחות 30 דקות לפני תחילת הדיון.

אם שני הצדדים התייצבו לדיון, הדיון יתקיים כסדרו. אם נמסרה ההודעה על הדיון לשני הצדדים ואיש מהם לא התייצב לדיון – התביעה תימחק. אם נמסרה לנתבע הודעה כדין על הדיון ולמרות זאת הוא לא הגיע, התובע יכול לבקש מבית המשפט פסק דין המקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבע בהוצאות, בתנאי שיצהיר בפני בית המשפט שהאמור בכתב התביעה אמת. אם התובע קיבל הודעה על הדיון ולא התייצב, התביעה תידחה.

חשוב לעמוד על ההבדל בין מחיקת תביעה לדחיית תביעה: אם תביעה נמחקה אפשר להגיש אותה מחדש, אך אם תביעה נדחתה אין להגיש אותה מחדש. לכן חשוב מאוד שהתובע יתייצב לדיון בתביעה שהגיש.

במהלך הדיון ייתן בית המשפט לכל צד הזדמנות להשמיע את טענותיו, אבל אין מדובר בהזדמנות בלתי מוגבלת. לכן חשוב להיות ממוקד בטענות הרלבנטיות, לדבר לעניין ולהשתדל שלא לחזור שוב ושוב על אותן טענות. דברו לאט כדי שכל הדברים שתאמרו יירשמו בפרוטוקול בצורה מסודרת. אפילו אם הצד השני יטען טענות המכעיסות אתכם, אל תכעסו ואל תנהלו מריבה ועימותים אישיים. השיבו בצורה ממוקדת, נחושה ועניינית, ושמרו על קול שקט ויציב. בכל מקרה, שמרו תמיד על התנהגות מכובדת והימנעו מהפרעה לשופט או לצד שכנגד.

לבית המשפט סמכות לקבוע את סדר הבאת הראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו, ובסמכותו גם לברר את המחלוקת באופן פעיל מיוזמתו, למשל להפנות לצדדים שאלות ספציפיות.[4]

בדרך כלל נהוג שהתובע פותח ראשון בהצגת טענותיו, ולאחריו הנתבע משיב. במהלך הדיון על כל צד להציג את הראיות שהביא להוכחת טענותיו. השופט עשוי להתערב במהלך הדיון, לשאול שאלות הבהרה כדי להבין את הנסיבות ולבחון את הראיות. כל צד רשאי לבקש להציג שאלות לצד שכנגד ולחקור את העדים של הצד שכנגד.

הדיון יתועד בפרוטוקול. הפרוטוקול אינו חייב לכלול במדויק, מילה במילה, את כל מה שנאמר בדיון, אלא את תמצית דברי העדים ושאר הדברים שנאמרו בדיון.[5]

בתום הדיון תינתן בדרך כלל הזדמנות לכל צד לסכם את טענותיו. לאחר מכן ייגש בית המשפט למתן פסק הדין (ראו להלן).

פעמים רבות בית המשפט מציע לצדדים הצעות פשרה לפי שיקול דעתו בהסתמך על הנתונים שלפניו. אם הצדדים מקבלים את הצעת הפשרה יינתן מייד פסק דין בהתאם לפשרה המוסכמת ללא צורך בהמשך הדיון. כאשר השופט מציע פשרה שקלו אותה היטב; לפעמים עדיף לקבל מעט פחות מהסכום שתבעתם מאשר לנהל הליכים ארוכים יותר שבסופם אתם עלולים גם להפסיד.

[1] ס' 62(ב) לחוק בתי המשפט.

[2] תקנה 9 לתקנות סדרי הדין.

[3] תקנה 13 לתקנות סדרי הדין.

[4] תקנה 13(א) לתקנות.

[5] תקנה 13(ב) לתקנות.

לאחר סיכומי הצדדים ייתן בית המשפט את פסק הדין. לעיתים יינתן פסק הדין מייד בסוף הדיון, ולעיתים ידחה בית המשפט את כתיבת פסק הדין למועד מאוחר יותר, והוא יישלח לצדדים לאחר שכתיבתו תושלם. בית המשפט רשאי לדחות את מועד מתן פסק הדין לתקופה שלא תעלה על 7 ימים מתום הדיון בתביעה.[1]

פסק הדין יכלול בדרך כלל את תמצית טענות הצדדים, דיון בטענות הצדדים וההכרעה של בית המשפט. על בית המשפט לנמק את פסק הדין בצורה תמציתית.[2] בית המשפט יקבע אם התביעה התקבלה או נדחתה, ואם התקבלה, אם התקבלה במלואה או באופן חלקי. במקרה שהתביעה התקבלה ישקול בית המשפט פסיקת הוצאות לטובת התובע. במקרה של דחיית התביעה, בית המשפט עשוי לפסוק הוצאות משפט לטובת הנתבע. בית המשפט יציין בפסק הדין אם החליט על פסיקת הוצאות, ובמקרה כזה גם יקבע בפסק הדין את גובה ההוצאות.

[1] תקנה 15(א) לתקנות.

[2] תקנה 15(ב) לתקנות.

בדרך כלל אפשר לערער בזכות על פסק דין, כלומר אין צורך בקבלת רשות כדי להגיש ערעור. הדבר שונה בבית המשפט לתביעות קטנות. כאשר אחד הצדדים אינו מרוצה מפסק הדין עליו להגיש בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד פסק הדין. אם שופט בית המשפט המחוזי יאשר את הבקשה, יהיה אפשר לדון בערעור.[1] במקרה כזה יראו את הבקשה ככתב ערעור.[2] בכל מקרה, בניגוד למקובל בדרך כלל בערעורים על פסקי דין של בית המשפט השלום שנידונים בפני שלושה שופטים, הדיון בערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה בפני שופט אחד.[3]

במסגרת הערעור עליכם לציין את הנימוקים המפרטים מדוע לדעתכם נפלה טעות בפסק הדין –טעות משפטית או טעות בעובדה. לתשומת לבכם, בתי המשפט בערכאת הערעור אינם נוטים להתערב בקביעות עובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות ולקבוע כי הייתה טעות שבעובדה, אלא אם מדובר בטעות ברורה.

[1] ס' 64 לחוק בתי המשפט.

[2] תקנה 16(ב) לתקנות.

[3] ס' 64 לחוק בתי המשפט.

כל אחד מהצדדים רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד בתוך 30 ימים מהמועד שבו הומצאה לו ההחלטה. בית המשפט רשאי לבטל את ההחלטה בתנאים שימצא לנכון, גם ללא קבלת תשובת הצד שכנגד. אם יש צדדים רבים בהליך, ולפי טבעה של ההחלטה אין אפשרות לבטל אותה לגבי אותו בעל דין בלבד, אפשר לבטלה גם לגבי צדדים אחרים, כולם או חלקם.[1]

[1] תקנה 12 לתקנות.

אם פסק הדין זיכה אתכם והנתבע לא שילם את המגיע ממנו לפי פסק הדין, תוכלו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לממש את פסק הדין ולגבות את החוב. בלשכת ההוצאה לפועל קיים מסלול מקוצר לחובות עד 25,000 ש"ח, שבו לשכת ההוצאה לפועל יוזמת את ההליכים עבורכם ופועלת בעצמה לגביית החוב תוך מעורבות מינימלית שלכם בניהול ההליך.

המידע המובא במדריך זה הוא מידע כללי בלבד, הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא ייעוץ מתאים.

המידע במדריך מעודכן בהתאם להוראות החוק והתקנות עד לחודש יולי 2025

הנוסח המחייב הוא נוסח החוק והתקנות.