מובילה לשינוי: הכירו את אילנה דניאל
אילנה דניאל, יו"ר נעמת במרחב ירושלים, מספרת בטור אישי מיוחד על החוויה המכוננת בטקס הדלקת המשואות ועל הפעולות שלה לקידום והעצמת נשים
- תאריך פרסום:
- 3 דקות קריאה
היי לכולן ולכולם,
שמי אילנה דניאל, יו"ר נעמת במרחב ירושלים. אני בת 63, אמא ל-3 ילדים וסבתא ל-3 נכדים. מתגוררת בירושלים.
הסיפור שלי מתחיל בשנת תשל"ג, טקס הדלקת המשואות בירושלים. אני, נערה צעירה משכונת הקטמונים, משיאה את משואת יום העצמאות בהר הרצל "לכבוד פריחתה ושגשוגה של ירושלים ולתפארת מדינת ישראל".
שנים עברו. הכל השתנה. אבל בעצם דבר לא השתנה.
כבימים ההם, בזמן הזה, אני באותו המקום בדיוק: למען ירושלים, וליתר דיוק – למען בנותיה.
עבורי, הדלקת המשואה הייתה חוויה מכוננת שגיבשה והעצימה בי את ההכרה כי כל אחת ואחד מאיתנו צריכים, חייבים ממש, לתרום מכישוריהם ויכולותיהם, מהכוחות שניתנו להם, למען החברה, העם והמדינה. לבצע את השליחות שבאו למלא בעולם. ומאז אני בוחרת כל יום לדייק את הפעולות שלי, לעשות ולעזור כמה שניתן עבור האחר/ת.
הדרך שלי התחילה בעיריית ירושלים, שם עבדתי מגיל 19 והתקדמתי בתוך הארגון. פרט להיות עובדת עירייה, בחרתי לצד תפקידי לכהן במשך 12 שנה בוועד העובדים והגעתי עד לתפקיד סגן יו"ר הוועד. העזרה לעובדים הייתה עבורי שליחות חיים, והצבתי לעצמי מטרה להיות אוזן קשבת ולפעול למען כל עובד ועובדת.
כאישה שטיפסה בתפקידים בתוך הארגון וחוותה את הקשיים ואת הפערים בהתמודדות של נשים וגברים בעולם העבודה, החלטתי לשים דגש על הנשים העובדות – להאמין בהן, לגרום להן להאמין בעצמן וביכולות שלהן, ולעזור להן לפרוץ חסמים למען קידומן. להביא את מי שמעוניינת אל קדמת הבמה. הפנס הזה שהארתי על הנשים שמסביבי עזר לי לדייק אותן, אותי ואת הארגון. ראיתי איך הארגון מרוויח עם כל אישה שמאמינה יותר ביכולותיה. ראיתי כיצד העיר מרוויחה כשהנשים בעירייה מצליחות להתפתח, לצמוח ולהשמיע את קולן.
עם הזמן הכרתי את תנועת נעמת ובהמשך נבחרתי לתפקיד יו"ר מרחב ירושלים בנעמת – התפקיד הזה הוא המשך טבעי מבחינתי. אפשר אפילו להגיד שכל מה שחוויתי, כל מה שעשיתי, היה כמעין פרוזדור לתפקיד זה. בתפקידי אני מבקשת לעזור לנשים לפרוץ קדימה, מעבר לגבולות של עצמן, להתגבר על חסמים אישיים ותכתיבים חברתיים. להוציא אותן ממעגל של מצוקה, אלימות, תקיעות, חוסר ביטחון עצמי, היעדר אמונה עצמית והערכת מסוגלות אישית נמוכה.
אני חושבת שהיום אני מתחילה להבין את הדברים: בכל נקודת זמן ומקום היה לי חשוב לקדם את הנשים שהיו סביבי ופעלו לצידי, מתוך אמונה ותובנה עמוקה שכל אישה ראויה להזדמנות אמיתית להוכיח את עצמה, למצות את כישוריה ולהגשים את החזון.
וזה בדיוק מה שאנחנו עושות בנעמת: מעודדות העסקת נשים בתפקידי מפתח וקידומן לתפקידים בכירים. פועלות איפה שרק אפשר כדי להבטיח את השתלבותן של נשים במעגל קבלת ההחלטות ולהטביע שם את חותמן האישי.
יחד עם הצוות המופלא שלי ייסדנו מעגלי כוח והשפעה של נשים ירושלמיות כמנוע צמיחה אישי ועירוני. כדי שיהיו שם אחת בשביל השנייה, כי הרי מה יותר חזק מאחוות אחיות לדרך. דאגנו להעניק מקום בטוח, רשת נשים ואת הכלים להצלחה בעולם החדש. התוכניות שאנחנו מציעות מתחדשות כל הזמן בהתאם לרוח התקופה ולדרישה.
אנחנו משתמשות בהפגנה למען הנשים, יוצאות נגד עוולות ובוחרות להפגין גם בעד תהליכים חיוביים שמתרחשים בחברה בשנים האחרונות. אנחנו נאבקות תמיד לתת לכל אישה הזדמנות אמיתית להשמיע את קולה. אנחנו מפיקות קמפיינים בנושאים שונים של שוויון מגדרי, בהם אלימות נגד נשים, איזון בית-עבודה, מעורבות של שני ההורים בבית וגבולות בקרב בני ובנות נוער. אנחנו מקיימות שיתופי פעולה רבים במרחב – עם העיריות השונות, עמותות מקבילות, משרדי הממשלה ויזמיות שפונות אלינו. אנחנו מקבלות בברכה כל יוזמה שמטרתה קידום נושא השוויון המגדרי.
לאחרונה, אחרי עבודה רבה, הקמנו בירושלים את מרכז "משנות" של נעמת. במרכז יבקרו קבוצות שונות שרוצות לחוות ולדון בנושא השוויון המגדרי – התפתחותו לאורך השנים, סוגיות שונות שכולנו נתקלים בהן בשגרה וכיצד אנחנו רואים את העתיד המשותף שלנו. הקמת המרכז הייתה עבורי כמו חלום שהתגשם, ואני מזמינה את כולם – נשים וגברים – להגיע ולחוות יחד איתנו את העולם החדש הזה ואת מה שצפוי לנו.
אני חשה סיפוק רב לנוכח ההתפתחות המרשימה בכל הנוגע למעמדה של האישה ולקידומה בחברה. מה שהיה מוטל בספק אתמול, הוא מובן מאליו היום. אמנם עברנו כברת דרך, אך עדיין ממתינים לנו אתגרים משמעותיים בפתח. יש לפניי משימות חשובות אשר ברצוני, בניסיוני וביכולתי לתרום להגשמתן. לא שררה אני מבקשת לעצמי, אלא את הזכות לעשות בשבילכן. לשרת את נשות ירושלים באמונה. וביחד נמשיך ונפעל למען תיקון עולם.
אני רוצה להודות ליו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד שסוחף את כולם אחריו בנחישות וברגישות, ומנהיג את העובדים בחוכמת הראש ותבונת הלב; תודה ליו״ר מרחב ירושלים בהסתדרות, דני בונפיל, האיש שיודע הכי טוב לשנות מציאות ולהגשים חלומות, ושמוכיח את גדולתו פעם אחרי פעם; וכמובן לאחות ליבי, יו״ר נעמת, חגית פאר, שהיא מודל לחיקוי והשראה עבור כולנו. אשת חזון ועשייה מהמעלה הראשונה.
שלכן ושלכם,
אילנה
*הטור של אילנה נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן