בדיוק עכשיו - ולא משנה מתי אתם קוראים את זה - אלפי אחיות ואחים במדינת ישראל נמצאים באמצע משמרת. בחדרי הלידה, במחלקות השיקום, בטיפול נמרץ, בחדרי הניתוח, במניעת זיהומים, בתיאום השתלות, בבריאות הנפש, ביחידות הדיאליזה, בפגיות, במחלקות גריאטריות ובמחלקות רבות נוספות. הן תמיד שם אבל לא רק שם. הן גם במחקרים הקליניים, בלשכות הבריאות, בתחנות טיפת חלב, במרפאות המטיילים, בבדיקות הדם, בבתי הספר, בקופות החולים ובמוקדי רפואה דחופה.
עד שתסתיים המשמרת הזו, יהיו אחיות ואחים שיילדו תינוקות ויהיו גם כאלה שילוו משפחות יד ביד כדי להיפרד מאדם שיקר להן. בשגרה ובחירום, האחיות פוגשות אותנו בכל תחנות חיינו. הן מכינות אותנו להליכים רפואיים, מרגיעות אותנו בחדרי ההתאוששות, והן אלו שדואגות שנקבל טיפול מיטבי בזמן שאנחנו הכי צריכים לצידנו מלאך שומר.
כן, יש מי שקורא להן המלאכיות בלבן אבל אסור לשכוח שאחיות ואחים הם קודם כל אנשי מקצוע עם תואר אקדמי והסמכה מעשית באחד התפקידים התובעניים ביותר במערכת הבריאות. הן נדרשות לגלות אחריות וקור רוח, להפגין סבלנות וחמלה, ולקבל החלטות בזמן אמת – החלטות שלחלקן חשיבות מכרעת על איכות החיים של כולנו.
לקראת יום האח/ות הבין-לאומי, אנו מצדיעים לאחיות ולאחים שלנו. תודה לכם ותודה עליכם. יחד, נמשיך בעשייה לשיפור תנאי ההעסקה בתחום, ניאבק למיגור האלימות במערכת הבריאות ונפעל כדי לחזק ולמצב את מעמד המקצוע.