שלום,
שמי עו"ד נטלי שוכוביצקי, חיה בזוגיות עם חגי ואמא לאביגיל בת שנה וחצי. בת 35, מתגוררת בהוד השרון. אני שותפה במשרד עורכי דין אלעד מורג, ובמסגרת עבודתי מייצגת עובדים רבים, בין היתר באיגוד עובדי התחבורה, הסתדרות ההנדסאים והטכנאים, איגוד עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי, ועד עובדי בזק, ועד עובדי מחלבת טרה, ועד עובדי הכנסת, ועוד רבים וטובים.
לצופה מהצד, העבודה במשרד עורכי דין עשויה לעתים להיראות אפורה ומשמימה. בארון: חולצות לבנות ומכנסיים שחורים. על השולחן: כוסות אספרסו, ערמות של כתבי טענות, תצהירים ונספחים. ועל המדפים עשרות קלסרים שנושאים תוויות עם שמות ומספרים של תיקים.
אלא שמאחורי המילים, הקלסרים והתוויות יש סיפורים - על עובדת מועצה דתית שפוטרה וההנהלה טוענת, לראשונה אחרי 20 שנה, שהיא כלל לא המעסיקה שלה; על השביתה במפעל קוסמטיקה בדרום, שעומד בפני איום של צמצומים והותרת עשרות עובדות ללא פרנסה; על מו"מ לרפורמה ברשות ציבורית גדולה, ועל זכות השביתה של העובדים במסגרתו; על ההתארגנות הראשונית שצלחה, ועובדיה נמצאים כעת במו"מ ליצירת הסכם קיבוצי ראשון בחברה; על השינוי החד-צדדי שערכה ההנהלה בסדרי המשמרות במפעל לייצור תרופות, בלי להיוועץ עם ועד העובדים; על ועד העובדים הוותיק, שנאבק מול כוונת הנהלת החברה להחליף את העובדים המיוצגים בעובדי קבלן; על יו"ר ועד הפעולה שהקימה התארגנות ראשונית ובאופן מפתיע בסמוך לאחר מכן זומנה לשימוע - ופוטרה.
מאחורי כל סיפור יש מפגש עם אדם או קבוצה של אנשים שנמצאים בצומת הרה גורל למקום העבודה והפרנסה שלהם; מאחורי כל סיפור יש הזדמנות לקחת חלק, להכווין ולהשפיע, לעתים על אדם אחד, ולעתים על תהליכי רוחב משמעותיים שנוגעים לעשרות ומאות אנשים, וגם מגיעים לכותרות בתקשורת; מאחורי כל סיפור יש אפשרות להשתמש בכלים ובידע המשפטי שרכשתי ככלי לשינוי חברתי, ולהוסיף למחויבות המקצועית שלי כעורכת דין גם את הערכים עליהם גדלתי ואת תפיסת העולם האישית שלי, השואפת לשוויון ולצמצום פערים.
לא פעם, כשאני מסיימת לטפל בתיק או מתייצבת לטקס חתימה של הסכם קיבוצי שליוויתי, אני עוצרת וחושבת איך היה הסיפור מסתיים אילו העובדים במקום העבודה לא היו מאורגנים: העובדים שנשארו לעבוד במפעל או סיימו את עבודתם במסגרת תוכנית פרישה ותנאים מיטיבים היו כנראה מפוטרים כולם; עובדת המועצה הדתית הייתה, סביר להניח, מפוטרת אף היא, לאחר שימוע וכלאחר יד; השינוי במשמרות שנבלם עד למשא ומתן והגעה להסכמות – היה יוצא לפועל בהודעה אגבית של ההנהלה; ואפשר רק לנחש מה היה קורה לחברת ועד הפעולה שפוטרה לאחר שהקימה התארגנות עובדים ראשונית.
אני שואבת מתובנות אלה את העוצמות הפנימיות להמשך הייצוג והמאבק, שלפעמים הם מתישים וסיזיפיים, בגופים עתירי הכוח והממון שבצד השני.
העבודה רבת השנים לצד ועדים וארגוני עובדים משמעותיים זימנה לי שעות רבות של מו"מ קיבוצי, הכנה והופעה בדיונים משפטיים, ושותפות במאבקים. אני עושה כל מאמץ להעמיד את הכלים המעשיים שצברתי במסגרתם לטובת העובדים ואנשי האיגוד המקצועי שאני מלווה. הכל על מנת לנתב בדרכים נכונות ומועילות את עוצמת העבודה המאורגנת להצלחות והישגים משמעותיים עבור ציבור העובדים המיוצגים.
שלכם ושלכן,
נטלי
*הטור של נטלי נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן
נטלי שוכוביצקי
