כלכלת הפלטפורמה היא מודל עבודה כלכלי בו עבודה מנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמה דיגיטלית. הפלטפורמה משמשת לחיבור בין הלקוחות, המתחברים אליה באופן דיגיטלי ומזמינים דרכה שירותים מסוימים, לבין נותני השירות הזמינים לכך, ומוכנים לקבל עליהם את ביצוע השירות עבור הלקוחות.
הייחוד של כלכלת הפלטפורמה הוא שהפלטפורמה גם לוקחת חלק פעיל בארגון העבודה ואספקת השירות, ולכן מהווה צורת העסקה חדשה המצריכה דרכי התמודדות חדשות.
כלכלת הפלטפורמה צוברת תאוצה בעולם בכלל ובישראל בפרט, במיוחד לאור משבר הקורונה, והיא נפוצה בעיקר בתחום המשלוחים וההיסעים (וולט, תן ביס, uber). לאור הסכנות שטומנת צורת העסקה זו, והשלכותיה על זכויות העובדים ומעמדם, הכינו ההסתדרות ופורום ארלוזורוב נייר מדיניות משותף המתאר את מגוון הסכנות בהעסקה דרך פלטפורמה, סוקר את דרכי ההתמודדות עם התופעה בעולם, ומציע מודל מפורט להסדרת חובותיהן של פלטפורמות דיגיטליות וזכויותיהם של עובדיהן, בחקיקה ייעודית. נזכיר כי לאחרונה הקימה שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, צוות בין משרדי בהובלת זרוע העבודה שמטרתו לבחון את משמעויות כלכלת הפלטפורמה בדרך להסדרת התחום.
המסמך שהכינו עו"ד הילה שינוק, ראש מחלקת מאקרו ומדיניות בהסתדרות, ואור קורן רכז מאקרו ומדיניות בהסתדרות, מפרט את הסכנות המרכזיות בצורת העסקה זו:
ראשית, סיוג שגוי של עובד כקבלן עצמאי בניגוד למהות היחסים בין הצדדים, באופן המביא לפגיעה בזכויותיו של העובד, ברשת הביטחון הסוציאלית המוקנית לו, ובהגנות הקיבוציות שיכולות לחול עליו.
לפי המסמך, לרוב עבודתם של עובדי פלטפורמה נשלטת במידה גבוהה מאוד על ידי הפלטפורמה, הקובעת באופן חד-צדדי את התגמול להם יהיו זכאים, אוסרת עליהם לבצע שינויים באופן אספקת השירות, מפקחת, מענישה ומתגמלת על איכות העבודה, אוסרת על אינטראקציה ישירה בין לקוחות לעובדים ומונעת מהעובדים בניית מאגר לקוחות עצמאי.
המשמעות היא שבפלטפורמה דיגיטלית מועסקים לא אחת עובדים המסווגים באופן שגוי ופיקטיבי כעצמאים, באופן שמפחית הן את עלויות המעסיק והן את חובותיו החוקיות כלפי עובדי הפלטפורמה.
בכך נמנעות מעובד פלטפורמה זכויות רבות, וביניהן זכותו לשכר מינימום, גמול בגין שעות נוספות ומנוחה שבועית, תשלום דמי חופשה ומחלה, תקופה ראשונה של דמי פגיעה בעבודה, זכאות לדמי אבטלה, הפרשות מעסיק לפנסיה ולביטוח לאומי, הגנה מפיטורים שלא כדין וכיסוי של הסכם קיבוצי או ענפי.
מניעת זכויות אלה מעובד פלטפורמה משמעה פגיעה חמורה בעובד, הן ברמה הכלכלית, הן ברמה הסוציאלית והן ברמה הארגונית.
בנוסף, הגדרת עובד פלטפורמה כקבלן עצמאי מונעת ממנו יציבות בסיסית: הפלטפורמה יכולה לשנות את תנאי העסקתו, היקף העסקתו ושכרו, באופן שרירותי וחד-צדדי. הפלטפורמה אינה מתחייבת בפני העובד למינימום של שעות, ומכיוון שתעריפי השירות נקבעים ע"י הפלטפורמה באופן חד-צדדי, עובדים עלולים לחוות תנודתיות בלתי-צפויה בהכנסתם ללא יכולת להשפיע עליה.
הגדרת עובדים כקבלנים עצמאים בניגוד למעמד המהותי שלהם מגבילה גם את הזכויות המשפטיות הקשורות להתארגנות, הם עשויים להיות נתונים למגבלות מכוח דיני הגבלים עסקיים, ויכולתם להפעיל כוח ארגוני על מנת לאזן את כוח המיקוח שלהם מול כוחה האדיר של הפלטפורמה, להגן על זכויותיהם, ולפעול לשיפור תנאי העסקתם - נפגעת.
הפלטפורמות הדיגיטליות משתמשות לרוב במערכת אלגוריתמית שאוספת נתונים לגבי העובדים לצורך קבלת החלטות לעניין תגמול כספי או לעניין המשך העסקתו של העובד. הדבר בעייתי משתי בחינות: ראשית, אין הבטחה כי במידע שנאסף ייעשה שימוש רק לצורכי עבודה, ויש בכך סכנה לפגיעה בפרטיות העובד. שנית, לעובד חסרה כתובת אנושית אליה הוא יכול לפנות במקרה של בעיה או מחלוקת בנוגע להחלטת הפלטפורמה לגביו.
כמו כן, מודל התגמול בפלטפורמה עלול לייצר סכנה בטיחותית. כך למשל, בענף המשלוחים, עובדים המתוגמלים לפי משלוח ולא לפי שעות עבודה וללא התחייבות לשכר מינימום, מתומרצים לבצע משלוחים רבים ככל הניתן. תמריץ זה מביא להשפעה שלילית על מידת הבטיחות בה נוקטים שליחים בעת נסיעתם על הכביש או על מדרכות הערים. הגדרתם כקבלנים עצמאים גם מקשה על נפגעים להעלות טענות נזיקיות ישירות כלפי הפלטפורמה, וגם שוללת מהשליחים את דמי הפגיעה להם זכאים שכירים ב-12 הימים הראשונים לאחר הפגיעה, דבר שמשמעו פגיעה כפולה בשליחים – בריאותית וכלכלית.
בהשוואה בינלאומית, ניתן לראות כי הגדרתן של פלטפורמות דיגיטליות את עובדיהן כקבלנים עצמאים אותגרה במדינות רבות, ולוותה בשינויים במוסדות של מדינת הרווחה וברגולציה של שוקי העבודה, והכל במטרה להרחיב את ההגנות החלות על העובדים בפלטפורמה הדיגיטלית.
המודל המוצע בנייר העמדה פועל להסדיר בחוק את חובותיהן של פלטפורמות דיגיטליות ואת זכויותיהם של עובדיהן, זאת תוך הגדרה של עובדי פלטפורמה כעובדים שכירים כברירת מחדל הניתנת לסתירה, ובכך נוצרת ודאות משפטית, מתאפשרת אכיפה אפקטיבית, מוענקות זכויות עובדים מלאות על פי דין, מתאפשרת התארגנות עובדים ופעולה קולקטיבית להגנה על זכויות העובדים, מובטחת לעובדים רשת ביטחון סוציאלי ומתאפשרת הגדרת העובדים כקבלנים עצמאים במקרים בהם זו אכן מהות ההתקשרות.
הסעיפים המרכזיים במודל כוללים הגדרה רחבה של פלטפורמה דיגיטלית (מפעילה של אתר או אפליקציה אלקטרונית אחרת הנגישה לציבור המקבלת, מעבירה או מתאמת אספקת שירותים או עבודה באמצעות האתר או האפליקציה) ושל עובד פלטפורמה (יחיד המבצע עבודה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, לרבות באמצעות קבלת בקשות לביצוע שירות, או ביצוע שירות בפועל, בין אם באופן פיזי או באופן דיגיטלי, בין אם מוגדר כעובד שכיר לפי חוזה או לפי הדין).
לפי המודל המוצע, ברירת המחדל תוגדר כך שעובד פלטפורמה הוא עובד שכיר של הפלטפורמה הדיגיטלית בה או דרכה הוא עובד. בידי הפלטפורמה קיימת האפשרות לסתור את ברירת המחדל אם הרימה את הנטל והוכיחה כי הפלטפורמה אינה שולטת בביצוע העבודה של עובד הפלטפורמה לרבות בתשלום או בפיצוי הכלכלי, בכללים הנוגעים לנראות ולבוש, התנהגות כלפי צרכנים או ביצוע העבודה. כמו כן, הפלטפורמה אינה מגבילה בפועל את עובד הפלטפורמה בבחירת כלי העבודה, בנייה של מאגר צרכנים, ביצוע עבודה לצדדים שלישיים, או לקיחת סיכון כלכלי לשם שיפור הסיכויים לרווח עתידי.
עוד מציע המודל כי פלטפורמה דיגיטלית תיידע את עובדיה בין היתר לגבי תנאי העבודה, הפרמטרים, התנאים, והמדדים לפיהם נקבעים תנאי העבודה (חלוקת מטלות או משימות, שכר או רווחים אחרים, בטיחות וגהות בעבודה, קידום או הורדה בדרגה, בונוסים ומנגנוני תמרוץ).
פלטפורמה דיגיטלית תפעל לפי דיני הפרטיות, תהיה רשאית לאסוף מידע הנוגע ישירות לעבודתו של העובד בלבד ולתכלית בטיחות בלבד.
הפלטפורמה תדאג לקיומו של איש צוות אשר יהיה זמין לשאלות ולהבהרות מעובדי פלטפורמה או ארגון עובדים, בנוגע לנסיבות קבלת החלטה הנוגעת לתנאי עבודה. פלטפורמה דיגיטלית תבטיח במסגרת הטכנולוגית של הפלטפורמה קיום ערוצי תקשורת לעובדים בינם לבין עצמם.
לקריאת נייר המדיניות שהכינו בהסתדרות ובפורום ארלוזורוב, לחצו כאן.
יש להכיר בעובדי פלטפורמות כעובדים לכל דבר
