ההסתדרות מסכמת שנה: "43 אלף מתאגדים חדשים, 100 אלף פניות לחדר המצב ו-700 אלף משפחות שקיבלו סיכוי לצאת ממעגל העוני"
העלאת שכר המינימום ל-5,000 ₪ *** הסכמים ששיפרו דרמטית את שכרם ותנאי העסקתם של עובדי השמירה והניקיון *** הסכם קיבוצי להבטחת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה *** 65% עלייה במספר האנשים שהתארגנו בהסתדרות *** יו"ר ההסתדרות: "שנת 2014 היא התשובה לכל מי שהטיל ספק בעוצמתה של העבודה המאורגנת בישראל וביכולתה לחולל שינוי חברתי אמיתי".
שכר המינימום יועלה ו-700 אלף משפחות יתחילו להרגיש בהבדל כבר מחודש אפריל הקרוב. ההסתדרות שחרתה על דגלה לפעול למען קידום השוויון וצמצום הפערים, מסכמת שנה של עשייה חברתית.
שנת 2014 הציבה רף חדש לתנופת ההתאגדות בישראל. מספר העובדים שבחרו להתארגן בהסתדרות טיפס השנה ב-65%, מ-26 אלף עובדים ב-2013 ל-43 אלף עובדים ב-2014. רק השנה התארגנו בהסתדרות יותר עובדים מאשר בחמש השנים האחרונות גם יחד. המתאגדים החדשים מגיעים ממגוון רחב של תחומים מקצועיים: החל מענף הביטוח שממשיך את מגמת ההתארגנות מ-2013, דרך תחום הסלולר והתקשורת, וכלה בקהלים חדשים שלא היו חלק מעולם העבודה המאורגנת, כמו למשל תחום ההיי-טק והאינטרנט.
בין הגופים שעובדיהם התאגדו השנה בהסתדרות: בית ההשקעות אקסלנס נשואה, אולפני הרצליה, שגרירות האיחוד האירופי בישראל, חברות הביטוח AIG, הפניקס ושירביט, חברות ההייטק נס טכנולוגיות וסאפ, חברות התקשורת בזק בינלאומי, הוט מובייל ופרטנר, חברות להחכרת רכב כגון אוויס ואלבר, וגופים רבים נוספים.
בין ההסכמים החשובים שההסתדרות הובילה בשנת 2014 - הסכמים קיבוציים שנוגעים לעשרות אלפי העובדים בתחומי הניקיון והשמירה. הסכמים אלו הורחבו באמצעות צווי ההרחבה ושיפרו באופן ניכר את שכרם ותנאי העסקתם של העובדים בענפים אלו. הסכם תקדימי נוסף שהוביל השנה יו"ר ההסתדרות הוא ההסכם הקיבוצי לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות. גם הסכם זה הורחב במגזר הפרטי, ולאחר מאבק ההסתדרות הוחל על שירות הציבורי על ידי החלטת ממשלה. כמו כן, ההסתדרות פעלה השנה בשיתוף עם נשיאות הארגונים העסקיים על מנת להבטיח את מנגנון הפיצוי ואת חוסנם הכלכלי של תושבי הדרום במהלך מבצע צוק איתן.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר: "שנת 2014 היא התשובה לכל מי שהטיל ספק בעוצמתה של העבודה המאורגנת בישראל וביכולתה לחולל שינוי חברתי אמיתי".
כל ההתאגדויות קרמו עור וגידים וקיבלו ליווי מקצועי מטעם אגף המרחבים בהסתדרות ובאמצעות צוות האגף להתאגדות עובדים.
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה:
שנת 2014 נפתחה בהסכם קיבוצי ראשון בקופת חולים מאוחדת. הסכם זה שנוגע ל-4,500 עובדים, הביא בין היתר לשיפור בשכרם של כל עובדי הקופה, בפרט ברמות השכר הנמוכות. הסכם נוסף שנחתם בתחילת השנה הוא הסכם קיבוצי ראשון בחברת כלל ביטוח. הסכם זה שחל על כ-3,000 מעובדי החברה, נחשב להישג פורץ דרך מאחר ומדובר בהסכם הקיבוצי הראשון בכל ענף הביטוח, שנים ארוכות לאחר תפוגת ההסכמים הקודמים. הסכם נוסף בעל חשיבות היסטורית הוא ההסכם הקיבוצי שנחתם השנה בלשכת עורכי הדין. זו הפעם הראשונה שהלשכה נכנסת למערכת יחסי עבודה קיבוציים. הסכם כלל: תוספות שכר, הסדר מיוחד לאימהות עובדות, הסדרת מנגנון הפיטורים ואירועים לרווחת העובדים.
עוד מקומות עבודה שבהם נחתם השנה הסכם קיבוצי ראשון הם: דלק פי-גלילות, החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה, גלובוס גרופ, קרן הפנסיה הוותיקה של פועלי הבניין ועוד.
בימים אלו מתקיים מו"מ להשגת הסכמים קיבוציים הנוגעים לכ-20 אלף עובדים. המתאגדים המרכזיים שנמצאים במשא ומתן הם: מגדל, הפניקס, AIG, נס טכנולוגיות, סלקום, פרטנר, הוט מובייל, לאומי קארד ואקסלנס נשואה.
ההסתדרות השיגה שיפור דרמטי בשכרם ובתנאי העסקתם של עובדי הניקיון והאבטחה:
במקביל למאבק למען צמצום תופעת עובדי הקבלן, ההסתדרות המשיכה לפעול גם השנה על מנת לחזק את ציבור העובדים המוחלשים. במסגרת זאת ההסתדרות הביאה לשיפור משמעותי בזכויותיהם ותנאי שכרם של עובדי השמירה והניקיון, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.
ב-5 בפברואר 2014, נחתם צו ההרחבה שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שנחתם אשתקד בין ההסתדרות לבין ארגון חברות הניקיון בישראל. המהלך הוביל לשיפור משמעותי בתנאי העסקתם של עובדי ענף הניקיון במגזר הפרטי. מלבד תנאי שכר טובים יותר ותוספות ותק, כל עובדי הניקיון במגזר הפרטי זכאים מעתה לקרן השתלמות בדומה לעובדי המדינה. בזכות ההסכם יוגדלו גם הפרשות המעביד לקרן הפנסיה וסך ההפרשות, הכוללות את חלקו של העובד וחלקו של המעביד, יעמוד אצל עובדי הניקיון במגזר הפרטי על 21.83%. שיעור זה צפוי לעלות באחוז נוסף החל מיולי 2015. בנוסף לכך, הצו וההסכם קבעו תנאים נלווים, סבסוד ארוחות, בגדי עבודה וציוד והפרשה לקופת גמל בגין רכיבי החזרי הוצאות, בהתאם לכללים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.
ב-22 ביולי 2014, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, וארגון חברות השמירה והאבטחה בישראל, חתמו על הסכם קיבוצי חדש בענף השמירה והאבטחה. הסכם זה השווה את תנאי העסקתם של עובדי השמירה והאבטחה במגזר הפרטי לתנאי המאבטחים במגזר הציבורי, כפי שהושגו על ידי ההסתדרות ונקבעו בהסכם מול המדינה ובחוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, תשע"ג 2013. מאז חתימת ההסכם, שכר המינימום של עובדי השמירה עומד מעל לשכר המינימום במשק. בדומה לעובדי הניקיון, גם עובדי השמירה, זכאים מעתה לקרן השתלמות במתכונת של עובדי מדינה. סך כל ההפרשות לפנסיה, הכוללות את חלקו של העובד וחלקו של המעביד, עלה ל- 21.83% ושיעור זה צפוי לעלות באחוז נוסף החל מיולי 2015. עוד בהסכם: כל עובד שמירה יבוטח בקרן פנסיה מקיפה המאושרת על ידי משרד האוצר, או קופת תגמולים לקצבה. בנוסף לשיפור התנאים הנלווים במקום העבודה וסבסוד ארוחות, ההסכם קבע הטבות נוספות מעבר לדין, לעניין ימי חופשה שנתית, ימי חופשה נוספים מסיבות משפחתיות, ביטוח ריסק לעובד לתקופה שעד לביטוחו של העובד בהסדר פנסיוני, ועוד.
הסכם לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה:
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הוביל השנה הסכם תקדימי שנועד לקדם את השילוב הראוי של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה.
על פי הסכם זה, שנחתם בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, והורחב באמצעות צו הרחבה לכל המגזר הפרטי: המעסיקים יחויבו לייצוג הולם של בעלי מוגבלויות בשיעור של 3% מכלל העובדים. כמו כן, סוכם כי על המעסיק למנות גורם מטעמו אשר יהיה אחראי לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות ולקידום ייצוגם ההולם למען שילוב מיטבי במקום העבודה
חשוב לציין כי לאחרונה, לאחר מאבק עיקש שניהלה ההסתדרות, המדינה הסכימה להחיל על עצמה את ההסכם להעסקת עובדים עם מוגבלות, בדומה למגזר הפרטי. על פי החלטה שאושרה על ידי הממשלה, עד שנת 2017 מספר המועסקים עם מוגבלות בשירות המדינה לא יפחת מ- 3%. בתום התקופה, תבחן הממשלה הגדלת שיעור העובדים עם מוגבלות ב- 2% נוספים.
ההסתדרות הבטיחה את הוודאות הכלכלית של תושבי הדרום – "צוק איתן":
בתקופת המבצע צוק איתן, ההסתדרות בשיתוף עם נשיאות הארגונים העסקיים, פעלה מול משרד האוצר על מנת להבטיח את חוסנם הכלכלי של תושבי הדרום. ההסכמות שהושגו בין הצדדים היוו את התשתית למתווה הפיצויים על נזקים עקיפים שנגרמו לעובדים בעקבות המבצע. בהתאם לקבוע בתקנות, הפיצוי ניתן לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם עקב הוראות פיקוד העורף או בגלל הצורך להשגיח על ילדיהם עקב סגירת מוסדות החינוך והקייטנות בהתאם להנחיית כוחות הביטחון. כמו כן, לבקשת יו"ר ההסתדרות, לראשונה מנגנון הפיצוי של העובדים, כלל גם התייחסות מיוחדת לעובדים עם מוגבלויות שנבצר מהם להגיע לעבודה בימי המבצע.
הסכמים והישגים נוספים:
קרן השתלמות לסטודנטים במגזר הציבורי: החל מתחילת 2014, המעסיק מחויב להפריש תשלומים חודשיים עבור כל סטודנט שעובד בשירות המדינה. יצוין כי בזכות הסכם שחתמה ההסתדרות מול האוצר, כל סטודנט שמתחיל לעבוד במגזר הציבורי יהיה זכאי לקרן השתלמות כבר מהיום הראשון להעסקתו. על פי ההסכם: שיעור ההפרשות לקרן ההשתלמות יעמוד על 7.5% הפרשת המעסיק מבסיס השכר, ו-2.5% הפרשת העובד מבסיס השכר שינוכו ממשכורתו.
העלאת שיעור ההחזר בגין הוצאות נסיעה: ההסתדרות חתמה בתחילת השנה על הסכם עם נשיאות הארגונים העסקיים, אשר העלה את השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של עובדיהם. הרקע להסכם היה התייקרות מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית בשיעור ממוצע של 4.7%. בזכות ההסכם, שיעור החזר ההוצאות בגין נסיעה עלה ב-2014 ועומד כיום על סכום של עד 26.40 ₪ ליום עבודה.
בשורה חשובה לסייעות הצמודות: הסכם חשוב שנחתם השנה נוגע לסייעות הצמודות. הסתדרות המעו"ף ומרכז השלטון המקומי הגיעו להסכמות חדשות בנוגע לתנאי שכרן ועבודתן של הסייעות הצמודות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, המשולבים במסגרות החינוך הרגיל והמיוחד. הסייעות תקבלנה שכר בגין 12 חודשים במקום 10 ותהיינה זכאיות לתוספת שכר מיוחדת בגובה 10%.
ניצחון לעוזרים הפרלמנטריים: עוד הישג משמעותי לעבודה המאורגנת נרשם השנה במאבקם של העוזרים הפרלמנטריים בכנסת. העוזרים הפרלמנטריים שהתארגנו בהסתדרות ביוני 2013, יצאו למאבק על זכויותיהם ותנאי העסקתם. בעקבות אישור סופי של המלצות הוועדה הציבורית בוועדת הכנסת, שכרם של העוזרים הפרלמנטריים הועלה בשיעור כולל של למעלה מ-15%, והוצמד להסכמי השכר בשירות המדינה. כמו כן, הועלו דמי הכלכלה והנסיעה החודשיים, תוך הגדלת 50% ליועצים פרלמנטריים המתגוררים למעלה מ-150 ק"מ מהכנסת.
100 אלף פניות מעובדים לחדר המצב של ההסתדרות:
חדר המצב של ההסתדרות, רשם במהלך 2014 שיא חדש במספר פניות עובדים למוקד הטלפוני. במהלך השנה טיפלו המוקדנים בכ- 100,000 פניות. חדר המצב והעומד בראשו, היו"ר ג'יהאד עקל, נותן מענה לפונים בתחומי דיני עבודה, יחסי עבודה, איגוד מקצועי, התארגנות עובדים, סכסוכי עבודה ועוד. מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנים קודמות. ב- 2013 פנו לחדר המצב של ההסתדרות כ- 74,000 עובדים ואילו ב- 2012 התקבלו כ- 65,000 פניות.
80% מהפניות לקו הפתוח של חדר המצב, התקבלו מ'עובדים מוחלשים', שמרוויחים משכורות נמוכות מהשכר החציוני במשק. מדובר בעובדים שמועסקים בסקטורים דוגמת: בניין, משק בית, עובדי מכירות, מלונאות, מזכירות, חינוך ועוד. כמו כן, כתוצאה מההסכמים הקיבוציים שקידמה ההסתדרות בתחומי הניקיון, השמירה והאבטחה, נרשמה עלייה גם במספר השיחות מעובדים בתחומים אלו. כ- 4,000 עובדי שמירה ואבטחה וכ- 3,000 עובדי ניקיון פנו לחדר המצב של ההסתדרות במהלך השנה החולפת.
מרבית הפניות, למעלה מ- 35,000, שהתקבלו במוקד הטלפוני, עסקו בשאילתות על זכויות עובדים. פניות רבות נוספות קשורות לפגיעה בעובדים על ידי המעסיק. כ- 3,200 פניות התקבלו על ידי נשים שהופלו ונפגעו על רקע מגדרי. כ-12,000 שיחות עסקו בבעיות הקשורות לאי תשלום פיצויי פיטורים וכ- 1,500 שיחות נוספות בנושאים של הרעת תנאי עבודה. נרשמו נתונים מרשימים גם במספר השיחות של עובדים שביקשו להתאגד במקום עבודתם (כ- 1300 שיחות). וכן כ- 2,000 שיחות מעובדים שביקשו להצטרף להסתדרות כחברים באופן עצמאי.
נתון מעניין נוסף, נוגע בפעילות חדר המצב במהלך מבצע 'צוק איתן'. בתקופה זאת התקבלו בחדר המצב של ההסתדרות למעלה מ- 10,000 פניות של עובדים וגמלאים. מדובר בנתון המהווה עלייה של 100% במספר השיחות הנכנסות בחודש וקשור ליוזמת ההסתדרות, שקידמה את עדכון מתווה תשלום הפיצויים בגין נזקים לתושבי הדרום במהלך ימי המלחמה. מרבית השיחות בתקופה זאת, עסקו בנושאים הקשורים לפיטורים או עיכוב משכורות כתוצאה מהלחימה, והתקבלו על ידי הורים שבהעדר מסגרות חינוכיות נאלצו להיעדר מעבודתם.
פעילות והישגי ההסתדרות בזירה המשפטית:
שנת 2014 הייתה שנה מוצלחת לעבודה המאורגנת גם בזירה המשפטית. שנה זו תיזכר בעיקר בתור השנה בה ניתנה המילה האחרונה בסוגיית המעורבות של מעסיקים בעניין ההתאגדות של עובדיהם. כזכור, בחודש יולי, בג"ץ דחה את עתירת המעסיקים לבטל את פסק דין פלאפון של בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע כי למעסיק אסור להתערב, במישרין או בעקיפין, בהתארגנות עובדיו. הישג זה שנתן רוח גבית לתנופת ההתאגדות בישראל, נזקף לזכותה של הלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות. יצוין כי עו"ד מאיה פרי-אלתרמן, שעמדה בראש הלשכה המשפטית, קודמה לאחרונה לתפקיד יו"ר אגף הפנסיה, הביטוח ושוק ההון בהסתדרות ומי שהחליפה את פרי–אלתרמן כראש הלשכה המשפטית, היא המשנה לראש הלשכה- עו"ד איריס ורדי-ישראלי.
פסק-דין משמעותי נוסף שניתן השנה, קבע כי הוט מובייל תשלם להסתדרות מיליון ₪ בשל מהלכים שנקטה החברה בניסיון להכשיל את מהלך ההתארגנות של עובדיה. כבוד השופטת נטע רות מבית הדין האזורי לעבודה בת"א כתבה בהחלטתה כי "נוכח תנאי התחרות הקשה בהם פועלת הוט מובייל ואופי השוק, פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדיה עלולה לפגוע באופן עקיף במימוש זכות ההתארגנות של עובדים ביחידות מיקוח אחרות בקבוצת הוט ובזכות ההתארגנות של עובדים בחברות סלולר מתחרות". לגבי גובה הפיצוי המרבי, השופטת רות ציינה בדבריה את החשיבות הסמלית ואת ההשפעה על התודעה הציבורית.
עוד אמירה חשובה בשדה המשפטי יצאה השנה להגנה על זכות השביתה. בחודש ינואר, בית הדין לעבודה קיבל את בקשת ההסתדרות ואסר על חברת מגדל להעסיק עובדים במקום העובדים שנקטו בעיצומים. מלבד ההגנה על אחת מזכויות היסוד בדמוקרטיה, ההחלטה העניקה תוקף נוסף לשימוש הלגיטימי בצעדים ארגוניים.
עוד מהזירה המשפטית: בית המשפט העליון דחה השנה את עתירת הסתדרות העובדים הלאומית נגד החלטת הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה. נזכיר כי הממונה, עו"ד שלמה יצחקי, קבע כי אין לאשר הסכמים קיבוציים שחתמה ההסתדרות הלאומית עם קבלנים בענף הבנייה על רקע ראיות שהציגה ההסתדרות הכללית. ההסתדרות הכללית, המשמשת כארגון היציג בענף הבנייה כולו, הוכיחה כי קבלני כוח האדם היו מעורבים בתהליך גיוסם והצטרפותם של העובדים להסתדרות הלאומית. מתוך כך, קבע הממונה, כי ההסתדרות הלאומית היא ארגון מטעם המעסיקים וככזאת אינה כשירה לנהל ולחתום על הסכם קיבוצי שמסדיר את תנאי העסקתם וזכויותיהם של העובדים.
לאחרונה ההסתדרות הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת האוצר לשלול ממהגרי עבודה חוקיים את זכאותם ל-2 ורבע נקודות זיכוי במס בגין תושבות ונסיעות. המשמעות המעשית של התקנות החדשות, נגדן עתרה ההסתדרות, היא הפחתה משמעותית משכרם של מהגרי העבודה החוקיים בגובה של כ-500 ₪ מהכנסתם החודשית. בעתירה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי להסתדרות עו"ד יחיאל שמיר ועל ידי עו"ד יפתח הלינג, נטען כי התקנות החדשות יוצרות הפליה לרעה נגד אוכלוסיית עובדים חלשה ממילא. שלילת נקודות הזיכוי מציבור זה יוצרת אי שוויון ועומדת בסתירה לתנאי ההסכם הקיבוצי בענף הבנייה. טרם התקבלה החלטה בעניין זה.
2014 - שנה של מאבקים:
2014 הייתה גם שנה של מאבקים חברתיים בולטים. בשנה זו ההסתדרות מילאה תפקיד מרכזי במניעת סגירתו של המרכז הרפואי הדסה. האחיות ועובדי המינהל והמשק בהדסה נדרשו לוויתורים כואבים אבל הפגינו בגרות ואחריות לאומית על מנת להבטיח את תהליך ההבראה של בית החולים.
2014 תיזכר גם כשנת המאבק של עובדי הדואר. לאחר חודשים של מחאה ציבורית חריפה, הושגו הסכמות שהצליחו למנוע את פיטוריהם של 1,500 עובדים שהנהלת הדואר ביקשה להחליף בעובדים ארעיים. ההסתדרות מנעה את פירוקה של חברת הדואר ובאמצעות הסתדרות עובדי המדינה דאגה להסכמות המעגנות את שיפור השירות לאזרחים.
למאבקם של עובדי הדואר הצטרפו גם עובדי שירות המדינה ורשות שדות התעופה. מלבד הרוח הסולידרית, העובדים ביקשו למחות נגד תופעת עובדי הקבלן ועובדי "כתף אל כתף", כמו גם צורות העסקה פוגעניות נוספות שבהן נוקטת המדינה.
גם השנה, אלפי עובדים נאלצו להיאבק על זכותם הבסיסית להתארגנות. ראוי לציין את מאבקם הנחוש של עובדי מגדל, עובדי פרטנר ועובדי הוט-מובייל אשר הפגינו עמידה איתנה במשך חודשים ארוכים אל מול סירובו של המעסיק להכיר בהתאגדותם כחוק. יודגש כי מאבקים אלו הסתיימו, בסופו של דבר, בהכרה של המעסיק בהתאגדות ובימים אלו מתנהל משא ומתן לגיבוש ההסכם הקיבוצי בכל החברות שהוזכרו.
המאבק המרכזי שהובילה ההסתדרות בשנת 2014 הוא ללא ספק, המאבק שהוביל להכרזת סכסוך עבודה כללי במשק. מאבק זה עסק בשלושה נושאים עיקריים: העלאת שכר המינימום, צמצום תופעת עובדי הקבלן ודרישת ההסתדרות להעסקת אנשים עם מוגבלויות במגזר הציבורי כך שהחובה לא תפחת, ואף תעלה, על החובה במגזר הפרטי.
חדש בהסתדרות ב-2014: יחידה לאכיפת זכויות הפרט, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, ואיגוד מקצועי לעובדי האינטרנט הסלולר וההיי-טק:
היחידה לאכיפת זכויות הפרט: בשנת 2014 ההסתדרות הרחיבה את השירות לציבור העובדים והקימה את היחידה לאכיפת זכויות הפרט בניהולה של עו"ד חנה שניצר. במסגרת היחידה כ-30 עורכי דין מכל רחבי הארץ אשר נותנים מענה כולל לפונים, החל מסיוע במיצוי הזכויות האישיות וכלה בהגשת תביעות משפטיות נגד המעסיק, במקרים שהייתה בהם הפרה של זכויות העובד.
ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות: בהמשך להסכם הקיבוצי שהובילה ההסתדרות למען קידום העסקת אנשים עם מוגבלות, יו"ר ההסתדרות מינה השנה את גיא שמחי לתפקיד הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות. מדובר בתפקיד חדש בהסתדרות שמטרתו להגביר את שילובם בעולם התעסוקה של אנשים החיים עם מגבלה ולסייע בשינוי עמדות בקרב החברה והמעסיקים.
איגוד מקצועי חדש: לאור תנופת ההתאגדויות בשנה האחרונה, שהביאה לכניסתם של סקטורים חדשים לעולם העבודה המאורגנת, ב-2014 הקימה ההסתדרות את איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי טק בראשו עומד יקי חלוצי. האיגוד מקיף כיום כ- 17,000 עובדים מחברות שונות, ביניהן: פלאפון, סלקום, בזק בינלאומי, הוט מובייל, פרטנר, נס טכנולוגיות ועוד.
